Demi Glace, בישול בסיסי, בית ספר לבישול, דמי גלאס, סודות השף, צירים, רוטב חם, רטבים, תהליכי בישול

טיפ הכוונה לטבח הצעיר :דמי גלאס מעט סדר Demi GLace

31127_10150182338505541_2464463_n.jpg

"בתמונה מנה שמשלבת סרטן נחלים וצלי בשר בורטב דמי גלאס"

 אחד הבילבולים הכי גדולים שיש בקרב טבחים זה "רוטב" שניקרא "דמי גלאס".

טבחים צעירים וגם שפים עם נסיון רב נוטים לקרוא "דמי גלאס " לרטבים חומים, לציר מצומצם היטב, לרוטב יין אדום סמיך ועוד… בהרבה מקרים זה לא אשמתם , מאחר ובעולם הבישול טבחים רבים חיפשו קיצורי דרך לרוטב זה ופרסומים שונים עם אין סוף ואריציות החלו לצוף ברחבי המדיה השונה והבלבול החל לחלחל.

מי שמכיר אותי יודע שאני לא מאמין באמת אחת בכל הקשור לבישול ושלכל מתכון יש אין סוף וארציות אבל ואבל גדול, שיש בסיס טוב אז יש נקודת מוצא ושיש מעט סדר קל  יותר להבין תהליכים ולהתפתח לאין סוף כיוונים , אז זה המטרה של פוסט זה , מעט סדר.

מקור השם בה מ"דמי" חצי ו Glace מהמילה זיגוג , מאחר והרעיון שבעזרת רוטב מזגגים ומכסים ( מצפים) מאכלים שונים או צלחת .

אז למה חצי ? כניראה שהמקור הוא בתהליך ההכנה שמורכב מהתהליך הבא : ( שימו לב שאני "חוזר למקורות" אני תמיד מתייחס לספר "larousse Gastronomique ":

עד שנות ה60 בערך היה נהוג מאד במטבח הקלאסי להכין רטוב דמי גלאס במתואר פה בהמשך אבל אם הזמן הפך הדמי גלאס לשם נרדף לדרכים שונות של רטבים אשר המרקם שלהם יחסית סמי, חש להם ברק עז והם בצבע חום.

היום כמעט לכל שף יש את " הדמי גלאס שלו" – ואתם תוכלו לראות את הוארציות הבאות:

  • ציר חום מצומצם יג למרקם של סירופ ולעיתים בזמן הצמצום מועשר בטעמים ארומטים כגון תבלינים וכו…
  • ציר חום שפשוט מועשר בטעמים ארומטים ומוסמך על ידי רביכה או דרך אחרת כגון קורן פלור וכו…
  • ועוד וארציות שונות ששפים רבים אוהבים לקרוא להן בשם דמי גלאס.

להלן הסבר מפורט של הכנת דמי גלאס כמו שכתוב  בספרות הקלאסית

 שלב ראשון: להכין רוטב "אם" שניקרא רוטב אספניול- להלן קישור  "רוטב אספניול"

 שלב שני : למהול את הרוטב האספניול בכמות זהה של ציר חום ( לדוגמא לכל ליטר ציר חום להוסיף ליטר אחד של רוטב אספניול)

 שלב שלישי לצמצם את הרוטב ב 1/2 ומכאן שמו Demi =בצרפתית "דמי" פירושו חצי. במידה והרוטב לא סמיך מספיק ,משמע "מספיק סמיך" שבעזרת הרוטב ניתן לצפות (זיגוג = GLACE ) בצורה אחידה ויפה את הפריט המבושל,  להלן קישור לבדיקת מרקם  במידה והרוטב לא מספיק סמיך אז יש להסמיך אותו עם רביכה חומה  להלן קישור שמסביר על הסמכת רטבים. שימו לב רביכה חומה זה השיטה הקלאסית להסמכת רוטב זה למרות שהיום יש אין סוף דרכים להסמיך.

שלב סופי הוא תיקון ואיזון טעמים וסינון הרוטב דרך מסננת קונות דקה  "שינאוה" chinoise  , מקור השם הוא הדימיון שאנשים ראו בין צורת המסננת לכובע סיני מסורתי.

חשוב לי שוב לציין שמי שיחפש על רוטב דמי גלאס הן בספרים והן באינטרנט ימצא לא מעט הסברים נוגדים, גירסאות שונות כניראה שמה שכתוב פה הוא הכי קרוב לקלאסיקה הצרפתית.

ואם אתם אוהבים רטבים הנה קישורים לעוד פוסטים על רטבים:

רוטב וולטה

רוטב חמאה לבנה

רוטב הולנדייז

רטבים חמים על קצה המזלג

רוטב חום, רוטב יין אדום, רטבים

הכוונה / טיפ לטבח המתחיל  רטבים על קצה המזלג – הצללת יין אדום לצורך בישול בשר

  

כבר כתבתי פה לא מעט על רטבים – האהבה הגדולה שלי במטבח ושל שפים רבים בעולם.

לרטבים יש תורות שלמות אני אישית מאד מאמין ברטבים ולצערי זה משהו שלא נטמע עמוק בארץ.

שימו לב לתמונה שבראש העמוד – זו התוצאה של הצללת היין התהליך שנלמד פה היום .

רוטב טוב מגלם בתוכו עולם ומלואו – טעמים, צבע ועומק, מוסיף ליטוף ומשלים מנות או אם תשאלו את דעתי – עושה את המנה . פרקים אין סופים נכתבו על רטבים באין סוף ספרים.

כל פעם שאני מעלה פוסט על רטבים  – זה נכתב מניסיון מהשטח עלמת לתת לכם פיתרונות לבעיות שאני ניתקל בהם ולמדתי להתמודד איתם.

אחת המנות שכל טבח צעיר לומד והכין זה בשר ביין אדום , ידוע יותר בשמו ״ ביף בורגיניון״ .

בפוסט הזה אני מתמקד רק בנושא אחד – צלילות הרוטב והברק שלו .

מראש אני מתנצל על איכו התמונות אבל מקווה מאד שהרעיון יעבור בצורה צלולה .

החלק  הראשון בהכנת בשר ביין הינו ההשריה שלו  ביין אדום למשך 12 שעות . מאוחר יותר הבשר יעבור בישול – ליין תפקיד מאד חשוב:

  1. ריכוך הבשר ( חומצה מפרקת חיבורים חלשים ברקמות )
  2. טעמי היין נספגים בבשר.
  3. העשרת צבע הבשר.

החלק השני (שעליו אני לא יתייחס היום) הנו בישול הבשר : הבשר עובר בישול ארוך ואיטי באותו יין שבוא הוא הושרה ,ציר בקר , ירקות וכו …

יין שיושב בתוכו בשר סופג הרבה מהבשר בעיקר – המולוגלובין.המוגלובין שהוא חלבון שנמצא בתאי הדם , ועוד שאר חלבונים – ספיגת חלבונים אילו מעכירה מאוד את הרוטב בזמן הבישול מאחר והחלבונים מתקרשים ונדבקים לחתיכות הבשר והירקות . כמו כן ההמוגלובין יש לו נטיה להתחמצן ולכן מאד לא הסטטי שמתקרש בזמן הבישול ומותיר ברוטב צבע עכור.

להלן מעט הסבר בויקיפדיה על ההמוגלובין  http://he.m.wikipedia.org/wiki/

אז מה הפיתרון לקבל רוטב צלול בזמן בישול בשר ביין אדום?

לפני בישול הבשר סיננתי את היין שבו הבשר ישב אחרי סינון היין מהבשר והבאתי אותו לרתיחה.

הרתיחה הביאה לתוצאה הבאה:- שיכבה עבה של קצף לא אסטטי החל לצוף  על פני שטח היין, הקצף ברובו הנו חלבונים שנספגו ביין והתקרשו , את אותה שיכבה כיפיתי ( skimmed )  בקלות ,והתוצאה יין צלול ויפה נקי מחלבונים ושומנים .

זה לא שלב חובה ושפים רבים מעדיפים להשאיר את החלבון, כל אחד לשיקולו , אבל היופי שמתקבל בסוף על הצלחת הוא משהו שאותי כל הזמן מרגש מחדש.

להלן תמונות מהתהליך:

התמונה הראשונה היא של יין אחרי סינוי לפני הרתחה והתמונה האחרונה היא של יין שעבר כיפוי.

   

             

מקווה שזה עזר למי שיעבוד עם בשר ביין.

תודה שקראתם

מיכאל