להבין בישול, להיות טבח, להיות שף

טיפ לטבח הכוונה / לטבח הצעיר : חומר גלם vs טבח

 
את הילדות שלי עברתי בבית שאוכל היה נושא מאד  מרכזי .
הארוחה תפסה מקום מרכזי מאד ואת רוב הארוחות בישל אבי .
לא משנה מה היה המצב הכלכלי בבית , הדגש היה חומרי גלם טריים ובאיכות הכי טובה שכסף יכול להביא ,דגים טריים , בשר טרי ונתחים טובים  כמעט מכל סוג, חלקי פנים כבד כליות , הרבה ירקות מכל סוג , המון חמאה , יין גבינות איכות ועוד…
בזמנו שלימדתי בבית ספר בלונדון הדגש היה לספק לתלמידים את חומרי הגלם הטובים ביותר שיש בשוק , השיקולים היו ברורים כל מפגש של תלמיד עם חומר גלם בבית הספר היתה ברוב המקרים  ההיכרות הראשונה של התלמיד עם חומר גלם טוב, והיה חשוב שתהיה לו (לתלמיד) נקודת ״0״ (אפס) שממנה יוכל התלמיד להשוות בעתיד ולהפנים מהו חומר גלם טוב , אז תמיד סופקו הדגים הכי טריים והכי יפים , צלעות כבש , ירקות וכו.. ויש לזה מחיר.
השאיפה של כל טבח ואיש מקצוע זה לעבוד יום יום עם חומרי הגלם הטובים ביותר – המציאות לצערי לא תמיד מאפשרת זאת מהרבה סיבות: תקציב , מלאי אצל הספק ,סוג ואופי הממסד שבו אנחנו מבשלים ( מסעדה, בית קפה , בית מלון כל אחד וסוגו והקהל היעד שלו ) ועוד…
אני תמיד טוען שחומר גלם טוב יכול ל״הציל״ טבח בינוני ( למרות שגם אותו אפשר   לפספס ) אבל טבח טוב יכול בעזרת ניסיון , כשרון וידע גם להוציא מחומר גלם בינוני מנות נפלאות, ולכן אני מקדיש המון חשיבות לפיתוח טכניקות עבודה , הבנת טעמים ומרקמים עם טבחים שמסביבי, וזה כדי לתת להם כלים להתמודד עם חומרי גלם מסוגים שונים ורמות שונות.
טבחים צעירים – תלמדו להעריך חומרי גלם תכבדו אותם באשר הם, אם הם מהסוג ואיכות הטובה ביותר או מהסוג שלא זכו להשתייך לקבוצות הטובות – אבל עדיין בידיים טובות יזכו להפוך למוצר טוב ונכון .
אני משתף אותכם במעט תמונות מיום כיף עם אבא במטבח במטבח של הוריי , שם המשחק הוא חומרי גלם – ושיש חומרי גלם כאלה לא צריך יותר מקצת חמאה , מלח , פלפל ואולי יין.
                  

      

      

      

      

תודה שקראתם
מיכאל
קריירה של טבח, קריירה של שף

הכוונה / טיפ לטבח הצעיר : עוד דוגמא למה לפעמים כדאי לעשות טעויות …..

אתמול בערב היה סרוויס קשה מאד, בזמן הסרוויס צביקה עלה למעלה להכין רביולי ריקוטה.
הייתי אמור ללוות אותו בתהליך אבל פשוט לא הצלחתי להגיע אליו והתוצאה ( אני אשם ) רביולי מאד שמנים ( הרבה מילוי) שבדיוק ההפך ממה שאני רוצה .
מה הבעיה עם רביולי שמן – מבחינה טכנית ולא מבחינה חיך וכו …
1. אנחנו מכינים רביולי פעם בשבוע
2. מנסיון שלי אישי – שמירת רביולי בהקפאה היא אחת הצורות הטובות ביותר ולמה?
אני משתמש הרבה במילויים לחים – מילוי לח יש נטייה להרטיב את החלק העליון ותחתון של הרביולי ואז בבישול הוא ניקרע , הקפאה מונעת זאת לא פוגעת בטעם ומאפשרת להכין הכנות פעם / פעמיים בשבוע.

עכשיו – רביולי ״שמן״ ( הרבה מילוי ) קשה לבשל במים כי הפסטה מתבשלת מהר יותר מהזמן שלוקח למילוי להתחמם ( בגלל שהחימום פועל מבחוץ פנימה) ועוד כמה וכמה עם המילוי קפוא .
אפשר כמובן להכין אותו מפסטה עבה יותר אבל אז חווית האכילה ממש לא מוצלחת.

שצביקה ירד עם המגשים חשכו עיני ( טוב קצת הגזמתי ) אבל עכשיו היינו צריכים למצוא דרך חדשה לבשל ולחמם אותם .

מה עשינו ?
שמנו את הרביולי ״ השמנים ״ על צלחת משומנת בחמאה ו1/3 גובה ציר.
כיסינו היטב עם ניילון נצמד ובישלנו במיקרו על 70 % כוח 2 דקות.

למה זה עבד?
בישול הרביולי במים – הפסטה באה במגע ראשוני עם המים מתבשלת ותוך כדי החום חודר פנימה.

בישול הרביולי במיקרו עם נוזל ומכוסה , קורים כמה דברים:
קודם כל צורת החימום של מיקרו היא על ידי גלים – הגלים ״ חודרים ״ את החומר בצורה אחידה ומחממים בעיקר נוזלים – במילים אחרות המילוי ישר מתחמם כמו כן הנוזל שבו יושב הרביולי מתחמם יוצר אדים שלא יכולים ״ לברוח ״ בגלל הניילון הנצמד והתוצאה בישול מאד אחיד ורביולי שמנים חמים , מבושלים ושמחים .

אז צביקה אומנם לא עשה רביולי מושלמים אבל יחד מצאנו דרך להוציא את הרביולי ללקוחות בצורה שלא הייתה מביישת אף טבח .
תמשיכו לעשות טעויות כי הם מביאים איתם הרבה דברים חדשים ולימוד מעבר.
תודה שקראתם
מיכאל
נכתב תוך כדי יום ארוך במטבח בין לבין .

IMG_4982-0

IMG_4992-0

IMG_4991-0

IMG_4994

IMG_4993-0

IMG_4997-1

IMG_4996-0