מרק, מרקים

הכוונה / טיפ לטבח הצעיר: שימוש באבן בנייה – שם האבן מרק ״ וישִיסואז״

הכוונה / טיפ לטבח הצעיר: שימוש באבן בנייה – שם האבן מרק ״וישִיסואז״

soup

אני רוצה לשתף אותכם איך אני חושב כאשר זה נוגע ל"אבני הבניה "במטבח – בקבוצת אבני המטבח נמנים מתכונים בסיסים רבים או מתכונים שמשמשים כ"אבני יסוד" שמהם יוצאים לאין סוף וארציות.

לדוגמא: מיונז, קרם פטסייר, רטאב בשמל, בסיס קרוקטים ( שעליו כב דיברנו באחד הפוסטים פה) בסיס רוטב יין לבן ,בסיס רוטב חמאה לבנה  ועוד רבים….

עכשיו אני רוצה לשתף אותכם באבני בנייה פחות קונבציונלים שאם השנים אספתי .היום נכיר אבן בסיס שקיימת כניראה 1950  ״מרק התפוח אדמה וכרישה״ שניקרא גם "וישסאוז"( vichyssoise ) על שם העיר וישי -המצאת המרק מיוחסת לשף הצרפתי לואיס דיאט שב1950 רקח אותו בהיותו השף של הריץ קארלטון של ניו יורק ארה״ב – יש החולקים על מידע זה, אבל מסתמן שזה כניראה המקור, למרות שיש כבר מתכון מ1869 של השף זו׳ל גופה מצרפת.

יש מלא מתכונים באינטרנט למרק וישסאוז באינטרנט , אני גם מצרף אחד שמלווה אולי כאן בסוף מאמר קצר זה.

מה שמיחד את הוא שאפשר לאכול אותו  גם קר וגם חם, ושניתן  ״להלביש״ אין ספור ואריאציות.

בתמונה שצירפתי תוכלו לראות גירסה בסיסית וממנה יצאתי לעוד שניים אבל אם מעט דימיון והבנת טעמים תוכלו לפתח ולצאת לעוד כיוונים רבים.

מרק הוישסאוז מתחבר יפה כמעט לכל עשב תיבול, חצילים קלויים, בשר מעושן , נקנקיות, אגוזים מכל סוג פשוט בסיס שמאד נכון לעבוד איתו  – מקווה שזה עוזר .

תודה שקארתם

מיכאל

 והנה מעט יותר לעומק ומתכון שמלווה ואותי שנים:

וישִיסואז (vichyssoise)

אני מודה שעם כל שנות הניסיון שלי ,מרקים שייכים לאחת הקבוצות שהכי מפתיעות. וכמה שיגידו שזה קל אני מוצא עצמי לא פעם נידרש לתקן את טעמו של מרק – הרבה פעמים אני מגלה שבישול יתר לא תמיד משביח את טעמו של מרק, מה שכן למדתי עם הניסיון שתחילת השחמת הירקות של המרק יקבעו את אופיו – לדוגמא אידוי קצר לירקות יתנו מרק בעל אופי מאד קייצי ויאפשר לטועם לזהות די בבירור את טעם הירקות והירקות שיש במרק, אידוי ארוך יפתח טעמים, הטעמים ישתלבו הרבה יותר אחד בשני והמרק יהיה יותר בעל אופי חורפי כבד – באנגלית זה ניקרא (developed flavor)  לכן גם עם המתכון זהה וכל החומרים זהים לחלוטין סביר להניח שכל הדקויות הקטנות בבישול יביאו למרקים בעלי תוצאות שונות מטבח לטבח.

בסיס וישִיסואז:

2 יחידות כרישה שמנות- חתוכות לריבועים של 1 ס"מ

1 בצל גדול חתוך לקוביות של 1 ס"מ

4 תפוחי אדמה גדולים קלופים וחתוכים ל קוביות של כ 2 ס"מ

חמאה כ 2 כפות

1/2 כפית מריורם )טבלין ממשפחת האורגנו אופציונלי(

1 בוקט גארני )צרור קישוט בתרגום חופשי(- 8-10 גבעולי  פטרוזליה לא צריך את העלים,1 עלה דפנה ו1 גבעול טימין טרי – הכל קשור בחוט לצרור – שוב זה אופציונלי אבל מאד מוסיף – הסיבה שזה קשור בצורור כי זה קל להוציא מהמרק לפני ריסוק.

ציר עוף  כ 4 כוסות או לכיסוי מוחלט של המרכיבים בסיר– לשומרי כשרות ציר ירקות או  מיר פרווה גם מים יעשו את העבודה – למי שמשתמש בציר עוף יכןל להשתמש במרק עוף זך מתכון אהוב עלייכם או כל מותדג שנוח לכם או שאתם אוהבים להשתמש

מלח פלפל

שמנת מתוקה כ 1/2 – 1 כוס  )110-230 מ”ל(

 

אופן ההכנה:

גודל הסיר חשוב כאן – תבחרו סיר שהבצל הכרישה יושבים בתוכו מעט צפופים אבל לא מידי – צפיפופת יתר תימע מאויר להיכנס וטעמים לא יתפתחו פיזור יתר עלול לגרום לחריכה מהירה של הירקות דבר לא רצוי בהכנת מרק זה.

 

יש להמיס את החמאה ללא קבלת צבע – להוסיף את הבצל וכרישה – בשלב זה מאד חשוב לתבל במעט מלח – המלח פה יפתח את הטעמים הרבה יותר טוב מאשר אם תוסיפו בסוף לכן תמיד להוסיף מעט מלח בתחלת הבישול כמו כן להוביף מעט את הפלפל בשלב זה מאחר והמגע שלו עם תחתית הסיר החמה תוציא ממנו שמנים ארומטים .

 

תהליך האידוי הנו כ 8 דקות ללא השחמה כלל עד אשר הכרישה והבצל רכים.

להוסיף את תפוח האדמה , בוקט גארני (אופציונלי) ולכבות בציר

להביא ךרתיחה ולהנמיך את האש מידי פעם לערבב ולוודא שתפוח האדמה לא שקע לתחתית ונשרף – מאד שכיח במרקים שמכילים תפוחי אדמה.

מנמיכים את האש ומבשלים כ 30 דקות חשוב לא לבשל יותר מידי שתפוחי האדמה לא יהפכו לעיסה אלא ישמרו אל מרקם רך אבל עדיין שלמים או כמעט שלמים – אני אישית אף פעם לא מבשל כם מכסה מרקים אבל זה לא חוק וכל אחד שיעשה מה שנוח לו.

 

שלב הריסוק של המרק למרקם חלק חייב להעשות שהמרק עדיין חם הסיבה לכך שתפוח אדמה קר מפתח עמילן מאוד דביק בזמן טחינה או עיבוד – לכן פירה טוב יוצא רק שהמעיכה שלו בעודו חם- שלב ריסוק המרק חייב להעשות בזהירות מהסיבה שמרק חם בבלנדר שולחני עלוול לקפוץ ולהשפריץ

 

לפני הריסוק יש להוציא את הבוקט גארני מי ששם- יש להכין את כלי הריסוק

מעבד מזון  או בלנדר שולחני , או בלנדר יד או במועך קלרסי שאני מניח שאין כבר להרבה בתים כיום.

אני אישית משתמש בבלנדר ידני כי זה הכי בטוח ועובד ישר לתוך הסיר – מי שישתמש בבלנדר שולחן למלאות אותו רק עד החצי – לכסות בעדונות עם השארת פתח אויר קטן כי נוזל חם שעובר עיבוד בבלנדר שולחן עם מכסה סגור לעלול מהלחץ להשפריץ החוצה – מי שכן  אוהב ורוצה לקנות בלנדר שולחן מאוד מומלץ לרכוש אחד שיש לו מהיריות משתנות.

 

לאחר שהמרק רוסק למרק חלק מחזרים אותו שוב לאש – ומוסיפים את השמנת – מרתחיחם כ דקה ומאזנים טעמים – האיזון בדרך כלל נעשה עם  מלח, מתיקות, וחמיצות – כמובן עם צריך.

 

מי שלא רוצה להשתמשמש בשמנת יכול להחליף בחלב .

מי שרוצה מרקם עוד יותר עדין שיסנן את המרק דרך מסננת דקה.

כמו שנאמר המרק טעים להפליא קר או חם.

בישול בסיסי, דגים, מדריך למטבח, ציר דגים, רוטב יין לבן, רטבים, שף מיכאל כץ, תהליכי בישול

ציר דגים 

ציר דגים

לפני שנים אחדות, כשהייתי השף של מסעדה שממש אהבתי  בירושלים, דיברתי לא מעט עם הטבחים שלי על מושגים בסיסיים בעולם הבישול, על מושגים שלמרבה הפתעתי לא היו מוכרים להם. אותה עת הוקרן בארץ הסרט ״מסע של 100 צעדים״ – שהוא סרט מרגש ויפה המספר על שף ממוצע הודי שמגיע לצרפת ומתחיל לגדול בזכות מנטורית נפלאה – ובסרט הזה מודגשת חשיבותם של מושגים בסיסיים בתורת הבישול המקצועי. הטבחים ראו את הסרט המומלץ וחזרו אלי בשאלות כגון "מה זה רוטב ולוטה"… והיום אני חוזר לאחד המושגים הבסיסים האלה, שהוא ציר דגים.

מספר מילים על צירים: לא אחת אני שומע טבחים ישראלים שאומרים שצירים זה דבר מיושן – Passé, מיותר, לא נחוץ ולא הכרחי… וכשאני שואל אותם איך עושים ציר אין להם מושג. בביטחון מלא אני אומר שצירים אינם דבר מיושן ולא רלבנטי, אבל לצערי הטבחים הצעירים לא למדו איך להכינם ואינם יודעים כיצד להשתמש בהם.

 

  • לציר טוב אין ריח, הוא צלול גם אם הוא ציר חום ויש לו מעט ארומה שמזכירה ממה הוא הורכב.
  • משך הבישול של ציר הדגים הוא קצר ויש הימנעות משימוש בעצמות דגים ״שמנים״ כגון טונה, סלמון ומקרל.
  • את המתכון הבא קיבלתי לפני 24 שנים מהשף באסו – ממנו למדתי מושגי יסוד רבים וחשובים, כשהכרתי אותו היה לו עיטור של שני כוכבי מישלין – וכששאלתי אותו למה שמים בסיר גדול רק עלה דפנה אחד התשובה שלו הייתה: "ככה אני עושה את זה 40 שנה, והשף שלימד אותו עשה ככה 50 שנה וכך הלאה…".
  • יש אין סוף שיטות ודרכים להכין ציר דגים, הנה השיטה שלי שעובדת יפה ותעשו איתה מה שבא לכם…

 

עם הזמן אשתדל להכין מתכונים שונים לשימוש בציר דגים כדי להמחיש את חשיבותו.

 

  • באירופה ובארה״ב מקובל בדרך כלל להשתמש בדגים שטוחים כגון טורבו, ברבו, דובר סול, ועוד… למה? כי הם עשירים מאד בחלבון שנקרא ג'לטין וזה נותן מרקם נפלא לרטבים אלה.
  • בארץ מבחר הדגים איננו גדול ומניסיוני כמעט כל דג עושה עבודה טובה. אני בטוח שטבחים טובים ושפים יעלו פה מניסיונם דעות אחרות וזה יהיה מעניין .
  • עצמות/אידרות של סלמון פחות מקובלות להכנת ציר מפני שהשפים אוהבים ציר נקי ועצמות סלמון צובעות מעט את הציר. אבל אחרי שתפנימו איך עושים זאת תשתמשו במה שבא לכם.
  • ציר דגים הוא הקצר ביותר להכנה מכל הצירים, והכנתו נמשכת כ-20 דקות בלבד. הסיבה לכך היא שלהבדיל מצירים כגון ציר בקר או עוף הדרישה מציר הדגים היא לתת רעננות, וגם אין לשכוח שברוב המתכונים המשתמשים בציר דגים הוא עובר עוד צמצום ניכר, המרכז את מאד את הטעם.

 

השלב הראשון:  ניקוי האידרות: מומלץ מאד לעשות זאת בעזרת מספריים או בסכין, ולשבור את האידרות. שבירת האידרות תאפשר ניקוז יותר טוב של הדם/המוגלובין מהנימים שבאזור עמוד השדרה, כמו כן כך ישתחרר הג'לטין שבעצמות בקלות רבה יותר. אם יש לכם ראשי דגים יש לחצות אותם לאורכם בסכין כבדה. שוב, הסיבה לכך היא שחרור הג'לטין שנמצא בעצמות הראש בריכוז גבוה. כמו כן מומלץ מאד להוציא את עיני הדג מאחר והן יכולות לגרום לעכירת הציר.

השלב השני: השריית האידרות וראשי הדגים במים. רצוי להחליף את המים כמה פעמים, והסיבה היא ניקוי העצמות מחלבון ההמוגלובין ושאריות הדם, המתקרשים וגורמים לקבלת ציר עכור. מחליפים את המים עד שמתקבלים מים צלולים. 

השלב השלישי: הכנת המרכיבים, שהיא "לפי העין", ולכן פשוט אכתוב לכם במה השתמשנו:

 

  • 1 בצל פרוס
  • 2 גבעולי סלרי פרוס
  • 2 לימונים ללא קליפה וללא החלק הלבן, פרוסים לעובי של כ-5 מ״מ (מי שמחמיר שיוריד גם את החרצנים)
  • 1/2 כפית מלח – בצירים כמעט שלא שמים מלח מפני שהם עוברים בישול וצימצומים שונים, והמלח הטבעי שבהם מתרכז
  • 250 מל' יין לבן יבש
  • כ- 6 ליטר מים חמים
  • כ-2 ק"ג עצמות נקיות
  • 1 בוקט גארני – צרור שכולל עלה דפנה, טימין טרי וגבעולי פטרוזיליה. קשורים בחוט או שנזרקו לסיר כמות שהם מפני שהנוזל שיתקבל – כלומר הציר – עוד יעבור סינון.
  • מעט חמאה

 

 

ממיסים בסיר מעט חמאה – רק מעט, כדי שלא להעכיר את הציר – ומאדים בה את הבצל והסלרי. האידוי צריך להיות קצר מאד, וללא קבלת צבע שחום/שרוף. למה? כי ככל שהאידוי קצר יותר כך נקבל טעם יותר רענן, ככל שתאדו יותר את הירקות יהיה הציר בעל אופי עמוק יותר. ולמה ללא השחמה? כי אנחנו רוצים ציר בהיר.

על הירקות מסדרים את העצמות בצורה שטוחה, ועליהן את הלימון והבוקט גארני. למה שטוחה? כי השלב הבא הוא הוספת היין הלבן ואידוי – עם כיסוי ל-3 דקות – וכך מתבצע אידוי אחיד של העצמות. לשלב זה יש עוד תפקיד חשוב: האידוי עם היין ״נועל״ את כל החלבונים על העצם, וכך הם לא יעכירו את הציר, האלכוהול שביין גם ממיס מרכיבים שונים שאינם מסיסים במים ונותן ארומה נהדרת. היין שמתאדה גם משאיר טעם מאוזן של מתיקות, חמיצות קלה, ומליחות.

עכשיו נוסיף את המים ואותי לימדו כל השנים שלציר הדגים – להבדיל מצירי בשר ועופות שונים – משתמשים במים חמים. אני לא כל כך זוכר את הסיבה, אבל אם אני לא טועה זה נועד לשחרר טעמים מהר יותר ולשחרר את הג'לטין. המים החמים מפרקים את העצמות ומשחררים מהר יותר את הג'לטין ושאר הטעמים – אל תתפסו אותי כאן במילה – ומאחר ומדובר בציר שהרעיון מאחוריו הוא ״טעם רענן – fresh", יש צורך במשך בישול קצר והמים החמים הם חלק מהתהליך. מבחן המציאות מוכיח שזה נכון.

השלב הבא הוא בישול על להבה נמוכה ללא מכסה, וזה נכון לגבי כל ציר. למה? כי השפים אוהבים קשר עין עם הציר שלהם מפני שהם תמיד פוחדים שהוא ירתח, והרתיחה היא הדבר הכי גרוע לציר מאחר ושוב.. – כן ניחשתם נכון – זה יכול להעכיר אותו כי השומן שקיים בציר מתחבר בזמן הרתיחה עם הנוזל – כך שנוצרת אמולסיה – והציר מתעכר.

מאד חשוב לקפות את הציר – שוב ניחשתם נכון, זאת כדי לקבל ציר צלול – מי שלא רוצה יכול לדלג.

אחרי 20 דקות תריחו את הציר ותהיה לו ארומה מאד מינורית, אבל נפלאה, של דגים .

השלב הבא הוא לסנן את הנוזל היטב ולשמור לשימוש.

ציר דגים ניתן להקפיא והוא נשמר נהדר בהקפאה – במקפיא טוב עד כ-6 חודשים ובקירור, מניסיון אישי, עד שבוע. זה תלוי בריכוז שלו ובתנאי הקירור: מקרר טוב, קופסאות אכסון נקיות וכו'… לפי הנחיות משרד הבריאות, אם אני לא טועה, זה 3 ימים. אבל זה דורש בדיקה. 

שלב אופציונלי נוסף – הבאתי את הציר לרתיחה וזה אפשר לי להוריד/לקפות את שאריות השומן והחלבונים. יש שפים שמעדיפים לצנן אותו לילה במקרר ואז השומן צף והם עושים קיפוי קר או סינון.                                    

התמונות מופיעות לפי סדר ההכנה. 

למי שמעוניין במאמר מעמיק ויפה מומלץ להיכנס לקישור הבא

Daniel Gritzer – serious eat fumet explained

 

להלן קישורים למאמרים נוספים שאולי יעניינו אותכם

מרק דגים – שימוש בציר דגים 

רוטב יין לבן – שימוש בציר דגים

ציר בקר (חום)

עכשיו נותר ללמוד מה עושים עם זה ופה השמיים הם הגבול…

מקווה שזה עזר

תודה לרחל גרא על העזרה בעריכה ובהגהה, ולכם שקראתם

מיכאל

 

קרוקטים

הכוונה / טיפ לטבח הצעיר :״ קרוקטים ״ועוד…

טבחים צעירים ( גם בגיל , גם בנפש וגם במקצוע )

אני חוזר ואומר תשקיעו בלימוד שיטות ובסיסים ופחות במתכונים והנה דוגמא נהדרת .

במטבחים רבים וכמעט בכל רמה באירופה וארה״ב מופיע מנת ה״קרוקטים ״ מדובר במאכל שהוא פריך מבחוץ ונימוח מבפנים פירוש השם ״קרוקט ״ בתרגום חופשי מצרפתית הנו ״פריך״.

כמעט כל שף מכובד וידוע נתן דעתו וגרסתו.

תוכלו למצוא לא מעט גרסאות מודרניות אצל שפים שונים ידועים יותר וידועים פחות כמו אנדריה פריה , ועוד רבים וטובים .

אני עדיין נאמן מאד למקור ואני רוצה בפוסט לשתף אותכם למעשה בשתי דברים .

הראשון הגישה איך להכין קרוקטים ואיך טבח שלנו בצוות הבין את השיטה ויצר ממנה נהדרת – והכל בזכות הבנת שיטה ולא מתכון .

הרעיון מאוחרי הבסיס קרוקט הוא:

רביכה שעשויה מ:

200 גרם חמאה

200 גרם קמח

1 ליטר חלב

( התיבול הקלאסי הוא – מלח , אגוז מוסקט ופלפל לבן )

במקרים רבים אפשר לתת לחלב טעם ( להשרות אותו אם ירקות , תבלינים וכו…)

ממיסים את החמאה , מוסיפים את הקמח ומבשלים עד רביכה הומוגנית .

מוסיפים את החלב ומאד חשוב – שהחלב יגיע לרתיחה עם שאר המרכבים – ללא רתיחה לא תהיה פה חיבר בין השומנים לשאר המרכיבים .

בדרך כלל לכל ליטר נוזל ( במקרה שלנו חלב ) מרתיחים כדקה .

לרביכה הקשיחה הזו קוראים בסיס קרוקט .

למסה המוכנה מוסיפים מרכיבים שונים , נותנים לה להתקרר וממנה יוצרים צורה .

אצלינו יוצקים לתבנית בעובי של 2 ס״מ וחותכים לקוביות או מזלפים בעזרת שק זילוף.

עכשיו:

לקרוקטים של גבינות אנחנו מוסיפים גבינות כ400 גרם לכל ליטר חלב

לקרוקטים פיטריות – תערובת של גבינות ופטריות וכך הלאה ….

אפשר גם לקחת לכיוון המתוק ולהוסיף תמרים וסוכר …

הציפוי בבסיס הוא : קמח ,ביצה טרופה , פירורי לחם.

אבל גם פה אפשר להכין תערובות פירורי לחם שונים , או להשתמש בשקדים ז, פירורים עם גבינה ועוד…

ברגע שהבנתם את הבסיס השמים הם הגבול … תחשבו רגע על קרוקט קונפי אווז , סלמון מעושן ועוד… תפעילו את הדימיון

עכשיו :

רחל מהפס החם הבינה את השיטה ונשאר לה מחית סלק אדום כתוצאה מהכנת רוטב.

הבנת הבסיס הביא אותה להכין קרוקטים סלק .

הרעיון ? ערבבנו את המחית עם הבסיס קרוקטים הוספנו קצת גבינת רוקפור וציפינו בתערובת פירורי לחם , פרמזן ועשבי תיבול.

ועוד נקודה לסיום …. לחלב תתיחסו לנוזל !!! ואז תוכלו להכין קרוקטים מצירים , בירה , מים, שוקו , מיץ תפוזים , וכל נוזל אחר שעולה לכם לראש.

נכתב תוך כדי הכנות , סרוויס בוקר ושאר האתגרים הרגילים .

תודה שקראתם

מיכאל

2015/01/img_4821-0.jpg

2015/01/img_4820-0.jpg

2015/01/img_4822-0.jpg

2015/01/img_4798.jpg

2015/01/img_4800.jpg

2015/01/img_4799-0.jpg

2015/01/img_4801.jpg

2015/01/img_4815.jpg

2015/01/img_4814-0.jpg

2015/01/img_4804-0.jpg

תפוח אדמה

טיפ / הכוונה לטבח הצעיר תפוחי אדמה ״ סופלה ״

10603547_10155087062785541_350547274835792681_n (1) 10923479_10155087063745541_5206730466791014136_n (1)10923571_10155087064640541_582864594967274389_n10897794_10155087065150541_1791100686240251350_n10885064_10155087066370541_5058037386816928800_n  10898203_10155087067420541_2307311050444961659_n 10922642_10155087066940541_7747808073947274370_n10922669_10155087067935541_7113247945526558109_n10917103_10155087067680541_8089942336467662196_n    טיפ / הכוונה לטבח הצעיר
תפוחי אדמה ״ סופלה ״
לא הייתי חושב לעלות את הפוסט הזה לטבחים צעירים מהסיבה שלדעתי יש דברים חשובים יותר ללמוד אבל מכיון שלא פעם ולא פעמיים באו אליי טבחים ושאלו אותי איך מכינים pomme soufflé כולל צביקה אחד הטבחים היותר מקסימים שיש לנו פה בצוות ,ומאחר וזה כן מופיע ברשימת הפריטים שצריך ללמוד אז הקדמנו את השיעור והיום הצוות למד איך עושים .
וסתם בשביל האנקדוטה בשנים שלימדתי בבית ספר היו כמה שיעורים שכל המורים חששו להעביר וזה היה אחד מהם ואני מודה הייתי לפני שיעור מתאמן ומאד בררן בסוג תפוחי האדמה וכמעט עושה במכנסיים.
בקצרה :
השתמשנו בסוג russet במילים אחרות תפוח אדמה שעשיר בעמילן – כמה שתפוח האדמה ישן יותר ( וזה אומר יבש יותר ) ההצלחה גדולה יותר אבל פה היום לא התמזל לנו כל כך המזל.
מה עשינו – חתכנו את תפוחי האדמה לרוחב ולעובי של כ3 מ״מ וייבשנו טוב טוב.
התחלנו בשמן קר ובישלנו כ15 דקות על חום של כ 150 מעלות תוך כדי נערנו בעדינות את הסיר הסיבה להפריד את תפוחי האדמה אחד מהשני ולדאוג שהם כל הזמן מתחת לשמן – שזיהינו שקיפות וסימני התנפחות קלה העברנו ישר לשמן חם ב180 מעלות ואז התפוח התנפח ממש יפה .
מה שיפה בכל הסיפור אפשר לשמור אותם אחרי הטיגון השני במקרר ולטגן שוב – הם יתנפלו ויחזרו למה שהיו .
למה זה עובד :
החימום הראשוני למעסה ״מרסק ״ את פנים תפוח אדמה ( התאים נשברים מים ואויר נכלאים בי שני שכבות דקיקות וגורם לתפוח להפוך לאלסטי .
הטיגון השני גורם לניפוח – אדים מהמים ולחץ של אויר שרוצה להתפרץ גורמים לניפוח.
והנה קישור לסרט של מישהו שבאמת אלוף !!!
http://pinterest.com/pin/20055160811403224/

הפוסט מוקדש לעומרית כהן שלא הספיקה לשאול ולהתעניין ובימים אילו ילדה את נועם .

בית ספר לבישול, חמאה שרופה, טכניקות בישול, להבין בישול, לומדים לבשל, רוטב יין לבן, רטבים, שף מיכאל כץ

שלום ממיכאל לטבחים הצעירים

טבחים צעירים וטבחים מתחילים שלום רב שמי מיכאל במטבח מאז 1991 . ההבנה שלפעמים חסר הכוונה לדור צעיר הביא אותי לכתוב בעיקר תוך כדי עבודה חומר שניראה לי נכון לשתף לפעמים יותר מעניין לפעמים פחות – יש שגיאות כתיב , לא תמיד יש לי זמן לערוך אבל המטרה שלי ברורה לשתף בכל מה שיכול לעזור לכם להצליח . עד היום העליתי את הפוסטים בעמוד הפייסבוק שלי ודף מקצועי אבל מעכשיו אני מאגד הכל בבלוג שנקרא הכוונה / טיפ לטבח הצעיר אני גם יעלה פוסטים מהעבר שלא בהכרח זכיתם לראות . אשמח לכל הארה / הערה ומקווה שהפוסט יעזור לפחות לכמה אנשים בדרכם היפה בעולם המטבח ובכלל כל מי שאוהב מטבח. תודה שקראתם מיכאל

2015/01/img_12502.jpg