תגית: לומדים לבשל

"ביף וולינגטון"

המאכל הנפלא – הנקרא "ביף וולינגטון" – חוזר לכותרות ומככב ברשתות, ולכן החלטתי לכתוב מאמר מעט מקיף בנושא.

אתחיל בקצרה בהיסטוריה, אנסה להבהיר מדוע זהו מאכל שכל בית ספר המכבד את עצמו מלמד אותו, ואסביר איך להכינו.

• קורט היסטוריה: מנות רבות זכו לקבל את שמן בעקבות מאורע בהיסטוריה, או על שם אדם שאליו מיוחסת המנה ולא חסרות דוגמאות.

במקרה של ה"ביף וולינגטון" יש כמה דעות על מקור המנה, אבל על דבר אחד יש הסכמה: עטיפת נתח בשר בבצק היא טכניקה מוכרת שהשתמשו בה בעבר הן בצרפת והן במדינות שונות באירופה, אבל כנראה שהצרפתים הם החלוצים.

הדעה הרווחת היא שמנה זו נוצרה לכבוד נצחונו האדיר של הדוכס מוולינגטון על נפוליאון – בקרב שהתנהל ב- 1815 באזור ווטרלו, שהוא כיום רשות מקומית במחוז וולוניה בבלגיה – וזהו הקרב ששם קץ לכיבושיו ומלחמותיו של נפוליאון.

איננו יודעים בוודאות מה בדיוק כללה המנה, וכנראה שבמקור לא השתמשו בבצק עלים. יש מי שטוענים שהיא הייתה מורכבת רק מבצק ובשר, אבל יש קונצנזוס על כך שבמתכונתה הנוכחית המנה הזו נולדה ושייכת למטבח האנגלי.

ב 1910 מופיעה המנה בתיאור מפורט בספר בישול פולני – המחברת, מריה אוכורוביץ, טענה שירשה את המתכון מטבחי הממלכה האוסטרית – והגרסה בספר זה דומה מאד למה שאנחנו מכירים כיום.

עם הזמן קיבלה המנה פורמט קבוע שבו עטוף פילה הבקר במעטפת של פאטה כבד אווז (להלן קישור), דוקסל פטריות (להלן קישור) ובצק עלים, וגם רצועות של פסטרמה חזיר מופיעות במתכונים שונים.

ברוב המתכונים הקלאסיים שיחק ה"קרפ" תפקיד חשוב בהרכבת מנה זו, ובזה נדבר בהמשך.

מאכל זה, כאשר הוא עשוי נכון, הוא מעדן נפלא. אבל מלבד העובדה שמדובר במאכל יוצא מן הכלל הוא מהווה אתגר גדול בהכנתו, ומאפשר הבנת עומק התהליכים בהבנתה, התנהגותם של חומרי הגלם, שליטה על הטמפרטורות, אופי המרקמים וחזותה של המנה המוגמרת – כלומר מה שנקרא בימינו "ניראות".

• למה אנחנו מצפים ממנה שהוכנה בצורה נכונה:

1. נתח בשר עסיסי, במידת עשייה מדיום. מאחר ומדובר בפילה בקר מידה זו היא מאד קריטית מפני שמדובר בנתח עם רמת שומן נמוכה.
2. בצק פריך אפוי לכל עומקו.
3. בידוד בין נוזלי הבקר לבצק – ישנם כמה דרכים להשגת בידוד טוב הצורה הקלאסית כפי שמתוארת בהמשך המאמר הכוללת שילוב של קרפים ומחית מוסלין, או הדרך היותר מקובלת כיום שימוש בשכבה של פרוסות דקות של פסטרמה ( במקור מבשר לבן).
4. איזון טעמים בין כל המרכיבים.

• מנה זו תהייה מוצלחת ברמות על – אם הוכנה כראוי – בגלל שני גורמים: מרכיב הטעם ומרכיב המרקם

בקבוצת הטעם יש לנו בשר שעובר צריבה – הצריבה גורמת לאפקט המאייר ( בצרפתית Maillard לא מבטאים את ה D בסוף המילה), המשחרר את הארומה הנפלאה של הבשר הצרוב – ודוקסל הפטריות.

להלן הסבר של מהנדס הכימיה יורב קריף שמסביר יפה מאד מדוע הפיטריות והבשר יחד נותנות חויית אכילה נפלאה, ציטוט "בדומה למוצרי מזון אחרים, בשר ופטריות מכילים כמות ניכרת של חומצה גלוטמית (גלוטמט) , אחת מעשרים החומצות האמיניות שהן אבני הבניין של החלבונים. בזמן האכילה, הגלוטמט גורם לנו לתחושת טעם האומאמי – אותה תחושה נפלאה של עומק טעמים, הנובעת מתכונתו להעצים את הטעמים האחרים במאכל"

בקבוצת המרקמים יש לנו שילוב בין פריכות לרכות. שילוב של רך ופריך נותן לנו חווית אכילה מרגשת, כמו לדוגמא פחזנית במילוי קרם, וכו'…

להלן מתכון קלאסי, שאותו אני מלמד שנים רבות. לא המצאתי כלום, וכמובן שאחרי שהבנתם את הרעיון תוכלו להכין כל ווריאציה שתרצו.

שימו לב: כדי לקבל תוצאה טובה מומלץ לתכנן את הכנה יום מראש, והנה ההסבר מדוע.

האתגר הקשה ביותר בהכנת מאכל זה הוא קבלת פילה בטמפרטורה פנימית של כ-56 מעלות ובצק אפוי היטב, ולכן הרעיון הוא לאפות את הבשר ישר מהמקרר, כשהוא בטמפרטורה פנימית של כ-4 מעלות או לפחות מצונן- תוכלו לשמור ככה את הבשר כמה ימים במקרר ולהחליט מתי תרצו לאפות עטוף בבצק..

בצק העלים עובר באפיה שני שלבים: השלב הראשון שבו אדי המים הכלואים בשומן מנפחים ומרימים את שכבות הבצק, והשלב השני כשהבצק מתיבש ומתקשה ולכן בישול קצר אם השחמה יפה לפעמים מטעה את התוצאה.

להלן מתכון להרכבת הביף וולינגטון – מנה המורכבת מ-4 טכניקות/מרכיבים, כמו בהרכבת אבני לגו – ולכל אחד תמצאו הסבר…

הערה: בין השנים 2003-2006 הייתי מורה בבית הספר של הקורדון בלו בלונדון, ושם לימדנו גרסה שכללה כבד אווז ופטריות כמהין. הורדתי פרטים אלה מהמתכון הנוכחי.

המתכון שלפניכם מורכב מהמרכיבים הבאים:

• בצק עלים קנוי או בהכנה ביתית.
• דוקסל פטריות – תבשיל המורכב מפטריות שמפיניון, בעל מרקם מעט משחתי.
• מוסלין – מוסלין הוא טכניקה של הכנת ממרח מחלבון מהחי – לרוב מדגים נאים או מעוף נא. הממרח מורכב מהחלבון, חלבון ביצה ושמנת. ממרח זה בעיבוד נכון הוא חלק מאוד וכאשר הוא עובר תהליך של בישול הוא מתקרש יפה ומחזיק את צורתו. תפקידו של המוסלין בביף וולינגטון הוא להחזיק היטב את הדוקסל ולבודד את בצק העלים מהנוזלים שמפריש הפילה.
• קרפ – מוכר גם בשם " בלינצ'ס". הקרפ נועד גם הוא להגנת בצק העלים מהנוזלים המופרשים מהבשר.
• כמו שציינתי לעיל, בגרסאות מודרניות יש שפים המחליפים את הקרפ בפרוסות דקות של פסטרמה, או משלבים בין השניים.

להלן ההכוונה להכנת המנה – התהליך המתואר כאן הוא ארוך ומורכב, אבל כדי לקבל תוצאות טובות אין קיצורי דרך… כאשר תצברו מעט ניסיון תוכלו לדעת היכן אפשר לעגל פינות…

• פילה במשקל כ- 1.5 ק"ג – אחיד בקוטרו. בדרך כלל מקובל להשתמש רק בחלקו המרכזי של הפילה, ללא הקצוות.
• 500 גר' בצק עלים. מי שמעוניין להכין בעצמו ימצא בהמשך הסבר מפורט.
• 1 חזה עוף חתוך לקוביות של כ- 1 ס"מ.
• 1 חלבון ביצה.
• כ- 100 מ"ל שמנת לקצפת 38%, קרה מאד. שומרי כשרות יכולים להחליף בשמנת סויה או בכ- 50 מ"ל מים.
• 400 גר' דוקסל – להלן הסבר מפורט על הכנת דוקסל
• 2 -3 קרפים – להלן הסבר מפורט על הכנת קרפ
• מלח פלפל.

1.השלב הראשון הוא צריבת הפילה על כל פאותיו – שלב זה הינו חשוב בעיקר ליצירת מסגרת יפה לפילה בעזרת הטעמים המתקבלים בצריבה ( לתופעה זו קוראים תופעת מאייר להלן הסבר שאני ממליץ לקרוא). אני אישית מתבל במלח ופלפל לפני הצריבה. אחרי הצריבה יש לשמור במקרר.

2.השלב השני הוא הכנת המוסלין: במעבד מזון יש לשים את קוביות חזה העוף במתובל בקורט מלח ופלפל ולהתחיל לעבד אותו במהירות בינונית. יש להוסיף בהדרגה את חלבון הביצה ולאחר מכן את השמנת – לשומרי הכשרות יש להוסיף את שמנת הסויה או מעט מים קרים – והתוצאה הסופית הנה ממרח חלק של חזה עוף. לצורך בדיקה: כאשר מעבירים בממרח שהתקבל את האצבע או ידית של כף עץ השקע נשאר יציב.

3.השלב השלישי: מערבבים יחס שווה של 1 דוקסל ו-1 מוסלין – למי שלא נוח לטעום תערובת זו כשהיא לא מבושלת ניתן להכין קציצה קטנה ולבשלה על מחבת – חשוב שתערובת זו תהיה טעימה ומאוזנת מאחר והיא מרכיב חשוב בטעמה הסופי של המנה הזו.

4. השלב הרביעי: יש לפרוס על משטח עבודה נייר אלומיניום שאורכו כ- 15 ס"מ יותר מכל צד של הפילה. יש להרטיב את נייר האלומיניום במים, בעדינות, ועליו יש להניח יריעה של ניילון נצמד.יש להוציא את פילה הבקר מהמקרר ולהניחו במרכז נייר האלומיניום וזאת כדי לדעת את גודלו.אחרי שראיתם את גודל הפילה יש להניחו בצד ולהניח את הקרפים במרכז הנייר.

אם קטרם ארוך מזה של הפילה יש לחתוך אחד מהם כדי שלא ייווצר מצב של בצק עודף. על הקרפים יש למרוח שכבה אחידה של תערובת הדוקסל. העובי הוא עניין אישי, אבל הייתי הולך על עובי של כ- 1 ס"מ מקסימום על שכבת הפטריות מניחים את הפילה ועוטפים אותו בעדינות בקרפים. במקרה שהקרפים לא מספיקים כדי לעטוף את כל הפילה מורחים תערובת פטריות באזורים החשופים ומכסים בעוד קרפים. בעזרת נייר אלומיניום וניילון נצמד מגלגלים בעדינות לצורת צילינדר. מהדקים כמה שיותר וסוגרים בצורה הדוקה משני הקצוות. מכניסים לקירור, אני אישית מניח לו לנוח לילה שלם אבל גם מנוחה של שעה תעשה את העבודה.

5.בשלב הבא מרדדים את הבצק לעובי של כ- 5 מ"מ – אני אישית לא ממליץ על שוליים רחבים יותר של מ- 10 ס"מ מכל צד של הפילה. מניחים את הבצק המרודד על נייר אפייה מקומח קלות, מכסים בנייר אפייה נוסף ושומרים בקירור עד למחרת. תמיד מומלץ לרדד את הבצק ולתת לו לנוח לפני השימוש, כי העבודה אתו קלה יותר.

6.ביום שלמחרת:

הגיע הזמן לעטוף את הבשר בבצק, ויש כמה שיטות לעיטוף הבשר: אני אישית אוהב פשוט לגלגלו בבצק ולהדביק את הקצוות , את עודף בצק יש להוריד ולהדביק בעדינות עם מברשת לחה. את הצדדים אני מהדק כמו סוכריה, וחותך את שאריות הבצק.

בשלב הבא יש לעטוף שוב בניילון נצמד ונייר, ושוב להעביר למנוחה של לפחות חצי שעה במקרר.

אחרי המנוחה במקרר מחממים את התנור לחום של 190 מעלות ודואגים שמגש אפייה כבר נמצא בתוכו ומתחמם היטב.

מוציאים את הבשר מהמקרר – מי שרוצה יכול כעת לחרוץ קישוטים בבצק בעזרת סכין – מורחים בביצה טרופה מעורבת במעט חלב או עם מעט מלח וסוכר. למי שמערבב את הביצה עם סוכר ומלח מומלץ לתת לתערובת זו לנוח מעט (המלח וסוכר מעניק ברק נפלא).

כאשר התנור מגיע לטמפרטורה של 190 מעלות מניחים את הפילה העטוף על המגש החם, זה יאפשר לבצק להתקרש מהר בחלק התחתון – כי הבעיה באפיית מאפים כאלה היא התחתית הסופגת נוזלים. אופציה נוזפת היא להניחו על רשת צפופה, ולוודא שהבצק מאד קר כדי שלא ישקע בחריצי הרשת.

אני משתמש תמיד במד טמפרטורה המכוון ל- 55 מעלות לחום פנימי. אני נזהר כאן בדברי על זמן האפייה שהוא כ- 40 דקות, כי אני עוקב כל הזמן על הטמפרטורה הפנימית במרכז הבשר.

לקח לי זמן רב כדי להגיע לתוצאות טובות, ואני מאמין שאם תעשו את על התהליך לפי הכללים תקבלו תוצאות טובות. עם השנים תצברו ניסיון ותוכלו לעגל פינות אבל את עיגול הפינות אני כרגע שומר לעצמי. כיום יש שפים המבשלים את הבשר בסו-וויד לפני העטיפה בבצק, אני אישית לא ניסיתי דרך זו ולכן אין לי דעה בנושא.

בתמונות הבאות תוכלו לראות תמונות שונות של מנות שהכנתי, וליד כל תמונה תוכלו לראות הסבר מה מוצלח ומה לא מוצלח במנה.

ביף וולינגטון מזוהה בדרך כלל עם רוטב על בסיס יין מדירה, כמהין וכבד אווז.

אני מציע לכם כרגע להכין רוטב יין אדום או אספניול שהים בסיס מצוין למאכל זה.

להלן קישור להכנת רוטב אספניול

להלן קישור להכנת רוטב יין אדום

להלן תמונות של מנות טובות יותר ופחות טובות לצורך למידה ליד כל תמונה הסבר מה מוצלח ומה פחות מוצלח חלק מהמנות אני הכנתי ואציין ליד אם המנה שלי וחלק של תלמידים שי אני מתחיל בתמונות של מנות לא מדויקות:

להלן מנה שאני הכנתי מול תלמידים בהדגמה חיה ב2004 , למראית עין המנה נראית טובה אבל למעשה מדובר כאן במנה מאד לא מוצלחת שימו לב: הבצק לא אפוי בשל רידוד עבה, בשר מעט נא.

להלן כמה מנות של תלמידים שלי שהתוצאה אף היא לא מוצלחת ( לוקח אחריות ) שימו לב הבצק מאד עבה ובחלקו לא נאפה מספיק, ומידת העשייה של הבשר עברה את מידת עשייה המקובלות.

בדוגמה הבאה הבצק לא נעטף טוב והבשר עבר את מידת העשייה המקובלת (עבודה שלתלמיד)

בדוגמה הבאה שוב הבצק עבה והבשר עצמו במידת עשייה מעט מתחת למה שמקובל ( למרות שיש אנשים שמידת עשייה זו מתאימה להם).

בתמונות הבאות שוב עבודה שלי ושימו לב:במקרה שכאן הבשר הגיע למידת העשייה הנכונה הבצק בעובי טוב אבל הוא לא אפוי מספיק ןמכייון שהבשר לא היה מספיק קר כאשר נכנס לאפייה לבצק לא היה זמן להתבשל מספיק.

שימו לב לדוגמא הבאה עבודה של תלמיד שלי הרכבה נהדרת של המנה אבל מידת העשייה של הבשר היא מעל המקובל – שוב הבשר לא היה מספיק קר לפני אפייה ולא נעשתה בדיקה במד חום במהלך האפייה.

בתמונות הבאות תראו שתי מנות   שאני הכנתי אפשר לראות תוצאות  טובות ( תמיד אפשר יותר טוב ) אבל פחות או יותר יש דיוק כמעט בכל הפרטמרטים יש שיגידו ששכבת הדוקסל עבה מידי ואני מקבל זאת בהבנה.

מי שמעוניין להכין את בצק העלים בעצמו, להלן הסבר: הכמות תספיק לפילה של כ- 1.5 ק"ג

המתכון פשוט אך צריך סבלנות (מי שמסתבך עם הקיפול יש הרבה סרטי הדרכה ביוטיוב)

• 500 גרם קמח
• 75+300 גרם חמאה (שימו לב: בתי ספר ואנשי מקצוע משתמשים בחמאה יבשה – חמאה עם אחוז שומן גבוה – מפני שקל יותר לעבוד איתה).
• 1 כפית מלח
• כ -1 כוס (250 מ”לֹ) מים

אופן הכנה:
תחילה ניצור את הבסיס: הבסיס מורכב מכל החומרים שברשימה למעט ה- 300 גרם חמאה, שאותם כרגע יש להניח במקרר.
בתוך קערה שמים את הקמח – מי שרוצה מנופה אפשר, אבל זה לא קריטי.
על הקמח מפזרים את המלח ואת 75 גר' החמאה – בקוביות מאוד קטנות אן מגורדת כמו גבינה – פשוט לוקחים בלוק חמאה קרה ומגרדים לתוך הבצק.
בעזרת קצות האצבעות מבוללים את החמאה לתוך הקמח ומוסיפים בהדרגה את המים.
הקמחים השונים סופחים את המים בצורה שונה ולכן יש להוסיפם בהדרגה. המטרה היא ליצור בצק לא קשה מדי ולא רך מדי והדרך הכי טובה שיש לי כדי לתאר לכם את הבצק (קצת מוזר) היא שהוא מזכיר מרשמלו… את כדור הבצק יש ללוש מעט, ולא לדאוג אם הכדור שנוצר אינו חלק מאוד והומוגני. לישת יתר תקשה מאוד את העבודה. בזמן שהבצק נח, משטחים בעזרת מערוך, בין שני דפים של נייר אפייה. את 300 גרם החמאה ששמרנו בצד, המטרה היא ליצור מלבן באורך של 18 ס"מ על 18 ס”מ ובעובי של כ- 2 ס”מ.
בשלב הזה אני בוחר בשיטה האנגלית לכליאת החמאה בבצק מפני שזה קל וברור יותר מהשיטה הצרפתית, במיוחד למי שעושה בצק עלים בפעם הראשונה:
מרדדים את כדור הבצק שיצרנו ליריעה בגודל של כ- 40 ס"מ על 20 ס"מ ובעזרת מברשת מסירים ממנו את עודפי הקמח. מסמנים אותו באמצע בקו כך שלמעשה הבצק מחולק לשני חלקים של 20 על 20. מניחים את החמאה המשוטחת על צד אחד של היריעה ומקפלים עליה את הבצק כך שלמעשה נוצר סנדוויץ של "בצק חמאה בצק". מהדקים את השפה היטב כך שהחמאה כלואה בתוך הבצק מצננים. כ- 30 דקות.
ממשיכים בקיפולים: על משטח מקומח קלות מרדדים את הבצק לאורך של כ- 60 ס"מ על 20 ס"מ. שוב מסירים שאריות קמח ומקפלים ל- 3 חלקים כאשר מרימים את השליש התחתון על השליש האמצעי ומכסים בשליש העליון. חוזרים על שלב שוב – בעזרת האצבע מסמנים שתי גומות בבצק, וזה מסמן לנו שביצענו 2 קיפולים – מצננים כ-15-30 דקות.
מוציאים מהמקרר את הבצק המצונן – אחרי הקיפולים הראשוניים – מניחים אותו על משטח העבודה כאשר פתח הקיפול פונה לצד הימני וחוזרים על שלב הקיפול עוד 2 פעמים. סה"כ 6 קיפולים = 729 שכבות. נותנים לנוח שוב לפחות כ- 30 דקות.
הערה: במתכון מצוין סה"כ 6 קיפולים אבל בשימוש בחמאה רגילה (80% שומן) אני ממליץ על 4 קיפולים, וזה נותן תוצאה נפלאה.

תודה לרחל גרא על עזרה בעריכה והגהה ומקווה שמעט עזרתי.

בברכה

מיכאל