בית ספר לבישול, טכניקות בישול, להבין בישול, סודות השף, צירים, רטבים, שף מיכאל כץ

טיפ לטבח הצעיר – ציר בקר ( ציר חום)

חזה ברווז ברוטב גאסטריקט על בסיסציר חום
צירים, צירים, צירים… מלים אחדות על מושג וותיק וחשוב במטבח
לפני זמן מה קראתי ראיון עם שף ידוע שטען שהצירים הם נחלת העבר, שהם מיותרים ואין להם מקום במטבח המודרני. אני לא בא לחנך או לתת הצהרות אבל אני מסכים לאמר שצירים לא נועדו לכל מטבח ולכל טבח.
מטבח יכול להסתפק גם במבחר מצומצם של צירים וזה תלוי בסוג הבישול, באופיו ותפיסת עולמו של השף/הטבח המוביל במטבח, אבל ניתן להסתדר נפלא גם בלעדיהם.
הצירים הם עולם קסום, וכמו שהדלת הנפתחת בפנינו תלויה על ציר ברזל כך תלויה הדלת לעולמות המטבח על צירים מגוונים.
אני משתף אתכם הפעם בדרך שלי להכנת ציר חום, ואני קורא לזה ציר חום ולא ציר בקר מפני שאם תפנימו ותבינו את התהליך תוכלו ליצור צירים חומים מכל עצם של בעל חי, כולל דגים.
אין דרך אחת להכין ציר חום. לכל טבח/שף הדרך שלו, הגישה ותפיסת עולמו. אני משתף אתכם בדרך המלווה אותי שנים רבות, ובעיקר אשתדל להתמקד בדגשים הנכונים להכנת ציר חום.
  • הקדמה
אני חוזר ומדגיש את העובדה שציר חום ניתן להכין מכל סוג עצם: מעצמות בקר, צאן, עופות או עצמותיהן של חיות פחות מקובלות בארץ כגון שפנים, חזיר, חיות בר כגון איילים ואפילו עצמות דגים .
זכיתי לעבוד במטבחים שעל סדר יומם הקבוע היו הכנות צירים מעצמות ברווז, עופות, חזיר, ארנב, בקר ועוד… נכון שזה מצריך מערכת מורכבת ולא קטנה ולכן לרוב מסתפקים מטבחים רבים בציר חום מסוג אחד.
בשל חוקים שונים ודרישות שונות של הפיקוח קיימים באירופה וארה״ב חוקים מחמירים הנוגעים בכל הקשור להכנת צירים ושמירתם. כתוצאה מחוקים אלו עוברים לא מעט מטבחים לעבודה עם צירים קנויים – הן כנוזלים או כמשחות ואבקות – שעברו עיבוד, והם מפוסטרים ומוכנים לשימוש. 

חשוב להבין שצבע הציר מגיע בעיקר מהשחמת הירקות ומרסק עגבניות העובר גם הוא השחמה,  גם לבישול הארוך של העצמות יש השפעה על הצבע וזה קורה בגלל תהליך שנקרא מאייאר – Maillard reaction, שהוא תהליך שעליו ארחיב בעתיד במאמר נפרד.

לגבי השימוש ברסק עגבניות: אני אישית מאד מעריך מוצר זה ומשתמש בו כדי לתת לציר צבע עמוק ומעט איזון בחומציות.

 
  • להלן מספר נקודות חשובות להכנת כל ציר חום:
1. תחילת הבישול תעשה תמיד במים קרים – מפני שהמים הקרים יתחילו בתהליך האיטי והעדין של המסת השומן וישחררו חלק מהחלבונים לפני שיתחילו להתקרש – וזה ימנע התקרשות/התחברות מהירה בין החלבון לשומן שנמצא בעצם. התקרשות/התחברות מהירה בין החלבון לשומן תגרום לעכירותו של הציר. במילים אחרות, ההתחלה במים קרים מאפשרת לשומן לא להתחבר או ״להיכלא״ על ידי החלבון המתקרש, וכך יכול השומן לצוף מעלה ונוכל לקפות אותו. כל זה מוביל ליצירת ציר צלול. 
2. לא מומלץ לכסות את הסיר בו מתבשל הציר מהסיבה הפשוטה שאנחנו חייבים מגע עין מירבי כדי לדעת מתי לקפות את השומן והקצף העכור, וגם כדי לוודא שהוא לא רותח. שני עקרונות אלה חשובים ליצירת ציר צלול!

3.להשלמת סעיף 2 מומלץ מאוד לשמור שהציר לא ירתח לאורך זמן מפני  שרתיחה ממושכת גורמת לשומן ״להתחבר/להתקשר״ לחלבון הנקרש, והתוצאה תהייה ציר עכור.                          ראיתי מקרים בהם לא היה צורך בציר צלול וכדי לזרז עניינים בושל הציר בסיר לחץ – מה שגרם לו לרתוח בלי אפשרות לקפותו – הציר יצא משובח בארומה, אבל בעל גוון עכור.

4. לציר חום טוב כמעט אין טעם, יש לו ארומה עדינה המזכירה בשר או נותנת לנו תחושה שמדובר בבשר…
5.לרוב לא מתבלים ציר חום – ולבטח לא במלח – מפני שמהרגע שהציר נולד ועד הרגע שהוא יהפוך לרוטב הוא עובר תהליך צמצום המרכז אותו מאד, וכתוצאה מכך הנוזל הסופי יהיה מרוכז מאוד ועשיר גם במלחים. יש שפים שאוהבים לחזק מעט את ארומת הציר שלהם בתבלינים שונים כגון פלפל אנגלי, גרגירי כוסברה ועוד … ופה אין לי מה להביע דעה, כי זה מאוד אישי.
  • שלבי הכנת ציר חום 
1. השחמת העצמות.
2. השחמת הירקות.
השחמת רסק העגבניות: זאת אופציה – ולא חובה. אני אישית אוהב ומיישם.
3 . בישול הציר.
4. סינון.
נחזור ונאמר שכמעט מכל סוג של עצם אפשר לעשות ציר טוב: הן מעצמות של עופות שונים והן מעצמות של בקר או צאן, ומי שזוכה לעבוד מחוץ לישראל יזכה לעבוד גם עם עצמות מחיות אחרות… בדרך כלל כשמבקשים מהקצב בארץ עצמות לציר מקבלים עצמות מח חתוכות באורך  כ- 5-8 ס״מ, והן מפיקות ציר משובח ועשיר בג'לטין. 
  • הכנת הציר 
אני משתף אתכם בשתי הדרכים המקובלות בהן אני משתמש. תחילה אפרט את שתי הדרכים ובהמשך אתן מתכון מכוון לכמויות.
  • דרך א': השחמה כוללת בתנור:
בדרך זו הן העצמות והן הירקות ורסק העגבניות מושחמים בתנור.
למי שעובד בענף המקצועי: אני בדרך כלל משתמש בגסטרונורם 1/1 (מגש לתנור) בעומק של    כ-8 ס"מ, שהוא מאד נוח ובדרך כלל מכיל כ-5 ק"ג עצמות מח.
את השחמת העצמות אני מבצע בתנור חם מאוד – כ-200-220 מעלות – עד לקבלת צבע חום כהה, אבל לא שרוף – אם כי מסיבה שאינה ברורה לי מסתבר שעצמות מעט שרופות אינן משפיעות על הטעם לרעה.
אחרי שהעצמות משחימות היטב אני מפזר עליהן את הירקות, בשכבה אחידה, וחשוב להקפיד ששכבת הירקות תהיה  שטוחה. ממשיכים להשחים עם הירקות, עד לקבלת צבע חום כהה של רוב הירקות. ברוב המקרים תערובת הירקות מורכבת מבצל, גזר וסלרי – בשפה המקצועית קוראים לתערובת ירקות הזו מירפואה – Mirepoix. 

השלב הבא הוא אופציונלי וזהו השימוש ברסק העגבניות והשחמתו, לאחר השחמת הירקות.   אני אישית אוהב את הרסק גם בשל הצבע וגם בגלל עומק הארומה שהוא מוסיף. יש למרוח את כמות הרסק הרצויה על הירקות, בשכבה דקה – ככל שהיא דקה יותר היא מקבלת צבע חום מהר יותר ויפה יותר – ככל שהרסק פחות מושחם הוא נותן גם טעם יותר חמצמץ.

לאחר השחמתם של כל המרכיבים נעביר את כל המרכיבים לסיר, ללא השומן שניגר והצטבר בתבנית, ולכן מומלץ להעביר את התוכן בעזרת כף מחוררת או מלקחיים.
  • דרך ב' השחמה חלקית בתנור

להבדיל מדרך א' פה רק העצמות עוברות השחמה בתנור.

את השחמת העצמות אני מבצע בתנור חם מאד – כ-200-220 מעלות – עד לקבלת צבע חום אבל לא שרוף. 
במקביל להשחמת העצמות בתנור יש להשחים בסיר את הירקות (המירפואה – (Mirepoix עם מעט מאוד שומן. חשוב להשתמש בסיר המאפשר השחמה טובה – ולתת לירקות להתערבב בקלות ולחמצן להיכנס. חשוב לזכור שלהשחמת הירקות יש משמעות רבה ביצירת צבעו החום של הציר.
אחרי שהירקות קיבלנו צבע יפה יש להשחים את רסק העגבניות (שוב אני חוזר, זה שלב אופציונלי). את הרסק יש להוסיף לירקות ולהשחים במגע עם החום שבתחתית הסיר, רצוי לגרד בתדירות את תחתית הסיר כדי למנוע את שריפתו של הרסק. גם פה, מסיבות שאינן ברורות לי, מצאתי שרסק שרוף לא נותן טעם שרוף דומיננטי לציר.
בשלב זה נוסיף את העצמות לסיר, ללא השומן. וכאמור לעיל מומלץ להעביר אותן בעזרת מלקחיים או כף מחוררת.
  • שלב הבישול:
כשכל המרכיבים המושחמים נמצאים בסיר נמשיך בבישול: אני אוהב להוסיף בשלב זה מעט יין אדום, כי הוא מעשיר את הצבע ומחזק את הארומה. חשוב לציין שגם זהו חלק אופציונלי בלבד, ומי שעושה זאת צריך לצמצמו, בחום בינוני נמוך, עד שכל האלכוהול מתאדה.
בשלב זה יש להוסיף לסיר מים קרים בגובה כ-20 ס"מ מעל העצמות, חשוב שיהיה מרווח מספיק שיאפשר קיפוי קל ונגיש ( ראו תמונה).
מי שרוצה להוסיף תבלינים יכול לעשות זאת בכל שלב ,יש שפים שאוהבים להוסיף בזמן ההשחמה, ואחרים עושים זאת עם הוספת המים. אני בדרך לא מוסיף יחד עם המים בשל הכמיהה לציר מאד עדין שעליו אני בונה את הרטבים.
בישול הציר יעשה על אש מאוד נמוכה – רצוי להביא את הציר בתחילת הבישול לכמעט רתיחה, כדי לעקר אותו מחיידקים, אבל בשום אופן לא מומלצת רתיחה ארוכה ומומלץ לקפות את השומן והקצף בקביעות,  

משך בישול הציר הוא כ-8 שעות. רבים שואלים "מתי הציר מוכן?" ואין לי תשובה נחרצת. בדרך כלל אחרי כ-8 שעות יש לנו ציר שהתפתח יפה. כאשר הציר מבריק וניתן לראות בו השתקפות של עצמכם כשאתם מסתכלים לתוכו זה לרוב הסימן שהוא מוכן. 

זמן הבישול משתנה מעצם לעצם, לדוגמא ציר חום מעצמות עוף יהיה מוכן אחרי כשעתיים.

אני חוזר ומדגיש: בציר טוב כמעט אין טעם אלא מעט ארומה.
  • סינון הציר.
סינון הציר יעשה על ידי מסננת דקה מאוד – שינואה Chinois – ומקובל לדפוק בעדינות על דפנות המסננת ולא לאלץ או לדחוס את המרכיבים דרך המסננת, ויש לכך הסבר: הדפיקות על דפנות המסננת ״מקפיצות״ את הנוזל דרך השינואה, כתוצאה מכך הנוזל עובר בקלות וללא דחיסת מרכיבים אחרים מלבד הנוזלים. בנוסף לכך מגבירה פעולה זו את החיכוך עם רשת המסננת, והתוצאה היא ציר מבריק יותר – תדמיינו נייר שיוף דק מאד המשייף פלסטיק עכור ומחזיר לו את הברק… הכרתי שפים שסיננו את הציר פעמיים או שלוש בצורה זו כדי לקבל ציר שקוף מאד ועם ברק עז.
  • שמירת הציר:

הציר נשמר כמה ימים במקרר, אבל אני נזהר מאד בדברי כי חוקים רגולטורים לגבי החזקת ציר במקרר נכנסו חזק בשנים אחרונות, והם שונים ממדינה למדינה.

החוק באירופה מחייב, אם אני לא טועה, לשמור ציר עד 3 ימים ולא יותר, אני ממליץ למי שמכינים ציר להכין תמיד כמות גדולה ולהקפיא, כי זהו תהליך ארוך שבמקרים רבים תופס מקום רב על הגז, בעיקר במטבחים קטנים. גם לגבי ההקפאה יש חוקים שונים של משרד הבריאות ויש ללמוד אותם בקפידה כי יש מקרים שהחוק לא מאפשר להקפיא.

  • יחסים וכמויות מקובלות כבסיס לציר חום:

1 ק"ג עצמות בקר

300 ג"ר מירפואה (כ25% גזר, 25% סלרי, 50% בצל)

3 ליטר מים

2-4 כפות רסק עגבניות 

אני מוסיף: 1 ראש שום, צרור גבעולי פטרוזיליה, 2 עלי דפנה וכף גרגירי כוסברה. 

  • עכשיו כשיש בידינו ציר טוב מה עושים איתו?
הציר משמש ברובו לצלייה – braising, שהיא שיטת בישול בה חומר הגלם – בשר או ירק – נצרב ולאחר מכן עובר לבישול בתנור כשמחצית גובהו מכוסה בנוזל כמו ציר חום (בקר), במיוחד כשמדובר בהכנת צלי בשר.
הציר משמש כמרכיב חשוב בבניית רטבים: רוטב יין אדום, רוטב דמי-גלאס, רוטב פלפלת ועוד עשרות רטבים… חשוב לזכור שהציר הינו "הגוף " של הרוטב והוא זה שמקנה את הצבע המיוחס לבשר ואת הארומה, אבל הוא לא זה שנותן את ה"טון" של הטעם ברוטב.
הציר משמש לבישול מאכלים כגון ריזוטו, לדילול ובישול תבשילים שונים ולרטבים סמיכים מדי שצריך לדללם.
הציר יכול לשמש כנוזל בישול – במחבת או בסיר – לירקות, לפסטה, לקטניות.
הנה מספר קישורים שיעזרו לכוון אתכם בנושאים הקשורים או עוסקים בצירים. בחלקם תוכלו להבין את השימוש בציר חום ובצירים אחרים:
רוטב אספניול – רוטב בסיסי על בסיס ציר חום 
רוטב יין אדום 
ציר דגים
הסמכת רטבים – מעט סדר
וולוטה – רוטב שבא ללמד
רוטב יין לבן
רטבים על קצה המזלג – " גאסטריקט"
רטבים חמים על קצה המזלג
 
להלן תמונות מתהליכי הכנת צירים:
להלן תמונות של מנות שבהם היה שימוש בציר חום: (כל התמונות עבודה של מיכאל מאז 2003)

תודה מיוחדת לרחל גרא שעזרה בהגהה ועריכת מאמר זה.

ותודה שקראתם ומקווה שמעט עזרתי.

מיכאל

פירה תפוח אדמה, תפוח אדמה

טיפ / הכוונה לטבח הצעיר :מספר מילים על פירה

אני לא בא ללמד את הדרך המושלמת להשגת תוצאות מושלמות אני לא מאמין בזה, אין דרך אחת.

מושלם לאחד זה לא מושלם לאחר, אבל אני כן אוהב ללמד טכניקות, או להדגיש נקודות שקשורות לחומר גלם מסויים ושעוזרות להגיע לתוצאות טובות ומתאימות למוצר המבוקש.

הפעם אני רוצה להתייחס לפירה תפוח אדמה .

אני יכול לכתוב פה כל כך הרבה על תפוחי אדמה ועל הפירה אבל אנסה להיות מתומצת וענייני :

בעיקרון, אפשר לעשות פירה מכל תפוח אדמה , זה לא סוד. כל עוד שומרים על כמה כללי עבודה.

ההבדלים בין תפוחי האדמה והתוצאה הסופית, יכולים להתבטא במרקם קמחי יותר או קמחי פחות , דחוס או דחוס פחות , חלק או חלק פחות וכו… .בדרך כלל, מומלצים סוגי תפוחי אדמה אשר מכילים יותר חומר יבש.

במילים אחרות עמילן ( starchy ), אני מאד נזהר פה לתאר תפוח אדמה ספציפי במראה החיצוני, מאחר וצבע הקליפה כבר לא אומר הרבה על מרקם התפוד ואופיו.

ישנם אלפי זנים של תפוחי אדמה ובארץ אפשר למצוא כ10 זנים שונים ,( אבל בישראל מגדלים למעלה מ-50 זני תפו"א שרובם מיוצאים לחו"ל)

 מהניסיונות הרבים שעשיתי עד היום, אני יכול לומר שלשמחתי (או שלצערי), יצאו לי תוצאות טובות גם מתפוחי אדמה עם קליפה אדומה וגם עם לבנה – המסקנה היא – שהיה בהם מספיק חומר יבש .

רוב תפוחי האדמה שמוכרים בארץ הם לא לכאן ולא לכאן,מה שנקרא בשפה המקצועית ״ תפוח אדמה ורסיטלי״ all purpose potato.

אז בכל זאת במידה וכן ידוע לכם הזן הנה שניים שידועים כמומלצים מאד ( בארץ פחות מקובלים )

רוזט – Russet 

איידהו – Idaho 

ידועים כעשירים מאד בעמילן .

אבל ו"אבל" גדול : ישנם שפים שאוהבים להשתמש גם בתפוחי אדמה שעוותים, כגון : דזירה, או המופרסם ביותר הינו תפוח אדמה מסוג ״ראטה״ תפוח אדמה שמקורו בהולנד.

זן נדיר יותר שעוותי ובעל טעם מעט אגוזי . הפירה המפורסם של ז׳ואל רובושון שהיה מורכב מאותה כמות של חמאה ביחס לתפוח האדמה פירסם מאד זן זה , מרקם הפירה מתפוח אדמה זה, כל עוד עובדים איתו נכון הוא מאד קרמי. 

הנה קישור לטבלה של זנים ( באנגלית) שמסבירה מאד יפה את הסוגים השונים בתודה למשרד החקלאות הניו זילנדי 

The right for this potato chart belongs to the potatoes.co.nz company

אז הנה מספר כללים שכדאי להקפיד עליהם:

1. לא לחתוך את תפוחי האדמה לחתיכות קטנות, כמה שיותר גדולעדיף – הסיבה היא, למנוע מתפוח האדמה לספוג מים ( מאחר ומתחילים במים קרים ספיגת המים הינו תהליך שקורה בקלות יותר בטמפרטורת חדר ).

יש כאלה שמעדיפים לבשל עם קליפה. אני חושב שזה מיותר, יש כאלה שאוהבים לבשל בתנור , ויש גם כאלה שאוהבים ב״ סו -וויד״, אז שכל אחד יבחר את הדרך שמתאימה לו . אני אישית רגיל לבשל במים ללא קליפה .

2. מומלץ מאד להתחיל את הבישול במים קרים , הסיבה היא שהבישול הרבה יותר אחיד , הכנסה למים רותחים / חמים גורם לדפנות תפוחי האדמה להתבשל מהר יותר ולעיתים להתפורר – שלב זה לא כל כך קריטי אבל מי שרוצה להקפיד אז זה גם שלב טוב.

3 . מאד מומלץ ,להמליח את מי הבישול. הניסיון פשוט הראה שספיגת המליחות טובה יותר ומתבטאת בטעם , תמיד אפשר להוסיף מלח בסוף אבל , המליחות ״ יותר״ אחידה , נטמעת בקלות יותר ו״ עמוקה״ יותר. (מקווה שהצלחתי להסביר) .

4. יש להקפיד שהתפוד מוכן ומבושל לכל העומק – בדיקה פשוטה על סכין דקה וחדה שחודרת בקלות לכל אורכו של תפוח האדמה זה הדרך הקלה לבדיקה . מומלץ לבדוק 2-3 תפודים .

5. המעיכה – מומלץ ופה באמת לשים לב : למעוך את התפודים כשהם חמים וכמה שיותר חם יותר טוב , הסיבה היא – כשהם קרים יותר קורים שני דברים :

א. הם מתכווצים ומתקשים וקשה להם לספוח מרכיבים נוספים .

ב. העמילן כשהוא קר , העיבוד שלו נותן מרקם מאד צמיגי וזה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים בפירה.

6. מומלץ להשתמש בכלים למעיכת פירה, יש כל מיני סוגים האהובים על שפים רבים וגם עליי. זה כלי שנקרא : ״מועך ירקות״ (moulin de légumes )

ותוכלו לראות אותו בתמונות המצורפת בהמשך – טעות נפוצה זה לעבד / למעוך את הפירה במעבד מזון , הבעיה עם מעבד המזון , הינה שהכלי עובד במהירות גבוה וגורם לעבודת יתר של העמילן ולקשירה שלו מחדש ושוב התוצאה פירה מאד צמיגי.

כלים נוספים שאני ממליץ עליהם :

 לקקן: מקל על קיפול את המרכיבים לתפוח אדמה המעוך, ( רק לוודא שהלקקן הוא מהסוג עם הידית הקשיחה) שטח הפנים שלו והצורה החלקה , הופכת אותו לכלי נוח לערבוב ראשוני .

מטרפה :השימוש במטרפה לעירבוב המרכיבים, הנו תהליך מאד מומלץ והוא נותן אחידות ואוורירית .

מסננת דקה – אני אישית אוהב מאד מרקם חלק ודחיסת הפירה דרך מסננת דקה , תהליך זה נותן מרקם מאד עדין. ראו תמונה מצורפת בהמשך .

7. הפירה בדרך כלל מורכב ממחית חמה של תפוח אדמה, בתוספת מרכיב שנותן לו את אותו מרקם נפלא שכולנו אוהבים, המרכיב יכול להיות:

חלב

חמאה 

שמנת 

חלב + חמאה

חלב + שמנת 

שמנת + חמאה 

שמנת +חלב+ חמאה 

אפשר גם שומן אווז , שמן זית ועוד… 

מה שחשוב לזכור, אותו מרכיב שתוסיפו גם הוא חייב להיות חם (השוואת טמפ') ושוב, זו הסיבה שבמידה והוא קר הוא מקרר את הפירה ועלול לגרום למרקם צמיגי .

אני אישית מוסיף לפירה שלי חמאה וחלב , כאשר אני ממיס את החמאה בחלב ומוזג תוך כדי ערבוב והטמעת הנוזל .

8. התיבול הקלאסי, הינו מלח ואגוז מוסקט , נדיר שבספרות הקלאסית תראו שמוסיפים לו גם פלפל ואם כן אז פלפל לבן טחון דק. וזה בכדי שלא ישתלט על הטעם ולא יצור ״ כתמים ״ שחורים .

ברגע שאנחנו מבינים איך מכינים פירה טוב, אפשר לשחק עם אין סוף ואריאציות : אפשר לתבל איך שרוצים; מתבלינים שונים , למרכיבים כגון עשבי תיבול , זיתים קצוצים , גבינות שונות , ירק , בצל מטוגן /

אפשר להקרים את הפירה בתנור, אפשר לקפל לתוכו ירקות ועוד ….. כיד הדמיון .

מחית תפוח אדמה בתוספת חלמונים בלבד, לא נקראת פירה – אלא בשפה המקצועית ״ פום דושס" ״ pomme duchesses " והוא מהווה בסיס למתכונים שונים, מתפוחי אדמה שעליהם אכתוב בעתיד.

ועוד קצת …

הכנת פירה בטרמומיקס: אין שום בעייה להשתמש ב״ טרמומיקס״ להכנת פירה מכמה סיבות :ניתן לעבוד במהירות נמוכה ואז אין את הבעיה של עיבוד העמילן , שנית הטרמומיקס מאפשר לחמם את קערת העיבוד כך שהכלי הופך לכלי מצויין להכנת פירה חלק ויפה .יש לא מעט קישורים באינטרנט על הכנת פירה במכשיר זה. להלן קישור לסרטון קצר להמחשה. 

פירה בסיפון: אפשר להכניס פירה חלק ומעט נוזלי יותר לתוך סיפון , התוצאה פירה חלק ואוורירי מאד . יש לשמור את הסיפון באמבט מים חמים כל זמן השימוש, גם בשביל להקל על הפירה לצאת מהפיה וגם כמובן לשמור על החום.

….ומי שרוצה לדעת מי המציא את הפירה ? כנראה שהאנגלים ובפעם הראשונה שמופיע מתכון / איזכור זה היה ב – 1,747 בספר של אנה גלאס – "אומנות הבישול" . הנה צילום של הספר .

להלן תמונות מתהליך שעשיתי אצלי בבית :

מקווה שעזרתי מעט

תודה שקראתם

מיכאל

בישול מולקולרי, מטבח מולקולרי

טיפ / הכוונה לטבח הצעיר: הקדמה לנושא ״מטבח מולקולרי״

כותרת

 מטבח תמיד היה איזור מרתק, הוא כל הזמן בתנועה, כל הזמן מחפש חידושים הן בטכניקות, הן בחומרי גלם, ואפילו דרכים חדשות לשמר את הקלסיקה.

בשנים האחרונות אנחנו קוראים ושומעים הרבה על ״מטבח מולקולרי״ , נושא מרתק מאד שניכנס יותר ויותר לתודעת הטבחים , שפים וקהל הפודיס בעולם ובארץ.

בשל אי סדר בנושא, בלבול גדול בקרב טבחים , וקהל הפודיס בכל הקשור לנושא  החלטתי להכין מצגת קצרה שתסביר מעט על מה מדובר .

אני מקווה שזה יעזור לעשות מעט סדר ולהבין.

        קישור למצגת : הקדמה ל״מטבח מולקולרי לטבח הצעיר״

תודה שקראתם

מיכאל

גאסטירקט, חמוץ מתוק, רטבים

טיפ / הכוונה לטבח הצעיר: רטבים על קצה המזלג  ״ "גאסטריקט״

התמונה מעל הכיתוב הינה של ״המפגש הראשון״ שלי לפני 23 שנה עם רוטב חמוץ מתוק במטבח הצרפתי . מי שהכין אותה הוא מורי ורבי השף אטיליו באסו. בתמונה מוגש דג בארבו בקשקושי תפוח אדמה סגול , ירקות מאודים ורוטב על בסיס ״ גאסטריקט״ של יין תירוש וחמאת כבד אווז .

רבים מאיתנו מאד מתחברים לרטבים שהאופי שלהם הוא״ חמוץ מתוק ״ רובינו משייכים את מוצאם ומקשרים אותם למטבחים מהמזרח הרחוק ובעיקר למחוזות סין , טאיילנד ועוד…

למעשה הרטבים עם אופי כזה התפתחו יפה ותפסו מקום מאד מכובד במטבח הצרפתי / איטלקי בצורות שונות ומגוון רב של הכנות וגישות .

לרוב רטבים אלה ליוו בשרים בעלי מרקם שומני יותר כגון חזה אווז, כבד אווז , צלעות חזיר מהסיבה חומציות יש נטייה ״ לאזן ״ את טעם השומן הוא במילים אחרות ״ לחתוך ״ וליצור חווית אכילה נעימה , מאז ומתמיד טבחים ידעו והבינו את השילוב של חומציות עם שומניות ( ראו רוטב חמאה לבנה ועוד )

רטבים מסוג זה גם מצאו את מקומם במנות רבות על בסיס פסטה , עופות מסוגים שונים , ירקות ועוד…

מדוע מבחינה מדעית שומן וחמיצות מסתדרים לנו ״ בפה״ ומאז 10 שנים יש יותר מחקרים ומאמרים על הנושא. רובם לא פשוטים להבנה למי שאין לו בסיס טוב בכימיה ( כמוני).

במטבח האירופי התפתחו מספר טכניקות שונות להכנת רטבים ״ חמוץ מתוק ״ ברובם יוצאים מבסיס חמוץ מצוק שעליו ״ בונים את הרוטב ״ ולכן אני רואה לנכון להסביר שהרוטב מורכב מדני חלקים עיקריים : בסיס וגוף .

במטבח הצרפתי לבסיס החמוץ מתוק קוראים גאסטריקט (gastrict )למעשה זוהי מרקחת שמשלבת טעמים מתוקים וחמוצים בצורה מאוזנת.

למעשה אין שיטה אחת להכין את הבסיס יש הרבה מתכונים וגישות שונות אני מכיר 2 גישות שונות ועל אחת מהם הפרט יותר כי היא חביבה עלי מאד.

גישת המרקחת :

בגישה זו מבשלים פרי טרי כגון מנגו , דובדבנים , יחד עם חומץ (או חומר גלם חמוץ לדוגמא יין תירוש) ,סוכר ולפעמים יין או ליקר , עד קבלת מרקחת בעלת טעם חמוץ מתוק אין סוף לואריציות אפשר להוסיף תבלינים והמשחק פה הוא אין סופי אבל חשוב לזכור שבסופו של דבר מתקבלת מרקחת שאליה מוסיפים את הגוף.

שיטת הריבה:

בשיטה זו מחממים מעט ריבה ואחיה מוסיפים חומץ – לדוגמא ריבת דובדבנים עם חומץ פטל, ריבת תפוזים עם חומץ הדרים וכו… וגם פה מוסיפים לבסיס ״ גוף ״

גישת הקרמל :

בגישה זו מכינים קרמל ולו מוסיפים חומץ אני אישית מאד אוהב את השיטה הזו וצלמתי לכם את תחילת התהליך .

הרעיון הוא מאד יפה : הכנת קרמל גם בהכנת הקרמל יש משחק כמה שהוא יותר כהה הרוטב מקבל מרירות ועומק בדרך כלל מקובל להכין קרמל בצבע ״ זהוב ״ אבל גם קרמל לבן – ממש לפני שהסוכר מתחיל לקבל צבע וגם כרמל כהה מאד מקובלים, במספרים מ165 מעלות עד 182 מעלות בערך. לקרמל מוסיפים חומץ או מרכיב חמוץ : חומצים שונים יש אין ספור – חומץ יין לבן , יין אדום , חומץ פטל , חומץ שרי , חומץ בלסמי ועוד רבים … ,מיצים חמוצים כגון לימון , אשכוליות , יינות תירוש ומי שהבין המשחק והשילובים הוא אין סופי .

הגוף :

לרוב הגוף הוא ציר ובדרך כלל ציר חום מעצמות החיה שלה מיועד הרוטב ,לדוגמא רוטב תפוזים לברווז יעשה עם ציר מעצמות ברווז, מעט מסעדות כיום בעולם עובדות כך מהרבה סיבות אבל זה הרעיון.

הציר יכול להיות ציר מעצמות בקר, עוף , דגים , מאכלי ים וכו… הגוף גם יכול להיות שילוב של נוזלים כגון מיצים למינהם , תפוזים אשכוליות וכו… המשחק פה הוא אין סופי .

פעם שיש בידינו בסיס מאוזן שאנחנו אוהבים אנחנו מוספים את הגוף ואז מתחיל שלב שבו כבר הניסיון משתלב ומשתלב חזק – צמצום , תיקון טעמים , תיקון מרקמים והחלטה לאיזה כיוון הרוטב הולך.

בתמונות שלפניכם צילמתי את השלב של הכנת הקרמל הוספת החומץ והגוף.

להלן תמונות נוספות של ברווז עם רוטב הדרים על בסיס גאסטריקט

בתמונה הבאה תוכלו לראות שניצל עגל ברוטב על בסיס גאסטריקט עם לימון שהחליף את החומץ

מקווה שזה יפתח דלתות לעולם מרתק של רטבים חדשים .

תודה שקראתם

מיכאל

רוטב יין לבן, רטבים

טיפ / הכוונה לטבח הצעיר : רטבים על קצה המזלג – רוטב יין לבן .

אחד הבסיסים הטובים  שאני מכיר שמאפשר הרבה אפשרויות להתפתח זה רוטב היין לבן .
רוטב שאם עשוי נכון הוא מאוזן , ו״כלי״ עבודה יוצא מהכלל .
הרעיון הבסיסי הנו צמצום יין לבן בצל השאלוט מעט חומץ , ציר ושמנת .
עכשיו נפרק לגורמים : בסיס הטעם, גוף, ומרקם.
בסיס הטעם :
היין : השאלה שתמיד נשאלת היא מה היין הכי טוב / הכי נכון והתשובה שלי שאין פה אמת אחת בדרך כלל לרוטב מסוג זה עדיף יין לבן יבש ,חשוב לציין שלי אישית חשוב להשתמש באותו יין תמיד מהסיבה הפשוטה שאני לומד אותו מבין אותו ויודע עד כמה לצמצם וחהזכרכם אני מכין רוטב בסיס שממנו אני יוצא הלאה .
אז איזה יין ?
אישית אני אוהב שרדונה , סוביניון בלון , אבל גם יין לבישול של חברה טובה יכול לעשות עבודה טובה כל עוד יודעים כמה לצמצם .
סוג היין ישנה את המתיקות , קלילות הרוטב וכו… זה כבר טעם אישי .
ישנם שפים שהיין שבו ישתמשו לרוטב יהיה מאותו עינב או אפילו מאותו בקבוק שילווה את הארוחה לדוגמא שמפניה, יין סונסר, יין ריזלינג וכו…
לעיניינו, יין לבן שמצמצם מה בעצם קורה לו?
 האלכוהול מתאדה וריכוז הטעמים ( מלחים ,מינרלים , סוכר) מתרכזים לטעמים שבדרך כלל מאפיינים את היין. ולמה זה עובד ? בגלל איזון.
איזון בין סוכר מלח וחומציות ולכן לפעמים נדרשת עבודה של הטבח / שף לאזן את הרוטב בעזרת מליחות / מתיקות / וחמיצות.
לרוב היין מצומצם לפחות ב80% אבל עם הניסיון תלמדו לטעום אותו תוך כדי הצמצום שלו ולהבין מתי הוא הגיע לנקודת איזון .יש מקרים שהיין מצומצם עד שלא נשאר שום נוזל יותר בסיר ויש ריכוז משקעים מתחתית הסיר שיומס עם הוספת החומץ והציר.
החומץ – לא מרכיב הכרחי אבל לטעמי מוסיף המון בעיקר חוצצים איכותיים על בסיס יין לבן , חומץ שרי ועוד…
 הגוף- ציר :
הציר ; ציר דגים הוא בדרך כלל הציר שבו משתמשים הכי הרבה מכיוון לרוב הרוטב משמש למנות דגים אבל- ציר ירקות , ציר ירקות שורש, ציר לבן מעצמות עגל – כולם משתלבים יפה .
רוטב יין לבן על בסיס ציר עגל (לבן) עובד ניפלא עם דגים .
המרקם השמנת : 
בשוק שלנו בארץ קיים בעיקר שמנת של 32/5 % ו42% שומן אני אישית משתמש ב42 % מה שחשוב זה שוב הצמצום – צמצום השמנת דבר ראשון מרכז את השומן שבשמנת וכידוע לשומן יש טעם עשיר כמו הצמצום יותר את מרקמו העדין של הרוטב.
מעט חומר למחשבה :
עכשיו הסתכלות כלכלית על הרוטב – שימו לב עם איזה כמות חומר התחלתם וכמה מוצר סופי וגמור נישאר לכם .
רטבים טובים זה עסק לא זול .
להזכירכם :
הרוטב הנ״ל יכול לשמש ישירות כרוטב או בסיס אם אני התחיל פה אם כל האפשרויות אז עד מחר לא נסיים עם זה אבל הנה כמה רעיוניות :
הוספת ממרחים לרוטב:
פסטו
עגבניות מיובשות
אנשובי
שום כתוש
מרכיבים שונים
עשבי תיבול שונים
לימון כבוד
ג'ינג'ר בצורות שונות
צלפים
עגבניות בצורות שונות
בלסמי מצומצם
רטבים שונים כסויה
אפשר להוסיף לרוטב
חמאה
חמאת שום
בקיצור אין סוף קומבינציות ואפשרויות – הבסיס הוא מאוזן ומשתלב מאד בקלות עם הרבה שילובים.
להלן כל השלבים של הכנת הבסיס בתמונות שצלמתי שלשום , לגבי בדיקת המרקם תוכלו לקפוץ לפה להסבר – בדיקת הכף nape .
השלבים הם מימין לשמאל  שימו לב לבדיקה עם הכף לצורך בדיקת מרקם חזרתי על הפעולה 3 פעמים.
IMG_5478 IMG_5479 IMG_5480 IMG_5481 IMG_5482 IMG_5483 IMG_5484 IMG_5485 IMG_5486 IMG_5487 IMG_5488 IMG_5491 IMG_5492 IMG_5493 IMG_5494  IMG_5496
להלן מנות שונות שהכנתי בתקופות שונות בקריירה רק כדי להמחיש בהם שנעשה שימוש ברוטב זה כבסיס :
IMG_5532 IMG_5533 IMG_5534 IMG_5535 IMG_5536 IMG_5537 IMG_5538 IMG_5539 IMG_5540 IMG_5541 IMG_5542
לסיום הנה היחסים שאני משתמש בהם – זה רק לצורך הכוונה כי כמו שהבנתם סוג היין, ציר וכו הכל משפיע וזה סוג הרטבים שאין בהם מדע מדוייק אלא הרבה ניסיון.
בצל שאלוט 50 ר׳
יין לבן 200 מ״ל
ציר כ 400 מ״ל
חומץ כ 40 מ״ל
שמנת כ 600 מ״ל
נכתב תוך כדי – סרוויס, טיול עם הכלב, ביקור בשירותים ,כמה דקות לפני שנרדמתי ובטח בעוד איזה פינה.
תודה שקראתם מיכאל
סלט

הכוונה / טיפ לטבח הצעיר : עלים לסלט-טיפול בחומר גלם

אני אישית מאד אוהב סלטי עלים , עלים הם חומר גלם ניפלא מרקמים ,טעמים וצבעים .

לעלים תפקיד מאד חשוב בעולם הקולינרי – משילוב בסלט ,לקישוטי מנות וכו…

הפוסט הזה הוא קצר אבל אחד החשובים שאני העלה.

אני רוצה לשתף אותכם פה בפעולה שלכאורה היא פשוטה אבל ממש ממש חשובה . הכנת תערובת עלים לסלט.

הסוד הגדול …. הרבה מים.

שלב ראשון :

להכין תערובת עלים מאוזנת ( או מה שניראה לכם נכון ) – תערובת שמשלבת מרקמים שונים ( וחוזקים ) ,צבעים וטעמים .

לדוגמא- אנדיב , רוקט ,חסה ערבית ,וחסה מסולסלת אדומה – יש כאן גם שילוב מרקמים בין רמת פריכות שונה אבל גם בין טעמים – חריף-רוקט , מר – אנדיב, מתקתק – חסה ערבית וכו…

שלב שני :

להחליט איזה צורה העלים יעורבבו

בחתיכות גדולות , קרוע או חתוך בסכין ? רצועות או ריבועים- כל החלטה כזו משנה את התוצר הסופי- וזה מה שניפלא במטבח.

שלב שלישי :

להכין אמבטיית מים והרבה מים – אני משתמש בכיור במטבח.

למלא במים ולשים את כל העלים במים אפילו אם הם שטופים .

שלב רביעי:

לערבב היטב – שימו לב כמה שתוך כדי העירבוב במים הסלט יתחבר יפה – ציפת העלים במים מאפשרת עירוב מאד אחיד ויפה וללא פגיעה בעלים .

שלב חמישי :

לסנן את המים ולאחר מכן ליבש היטב במייבש עלים – כמה שהתערובת יבשה יותר התערובת תשמר יותר טוב אפילו יומיים- אני הכי אוהב לשמור את התערובת יש בתוך מגירה של מקרר מרופדת במגבת מטבח .

כמובן שניתן לעשות אותו דבר עם עלים קטנים -עלי מיקרו,עלי פטרוזיליה, כוסברה וכו….

 

IMG_5239
תערובת עלים יושבת בתוך אמבטיית מים לאחר עירבוב
IMG_5240
תערובת עלים יושבת בתוך מיבש עלים לניקוז מים וייבוש

תערובת עלים קטנים מוכנה לשימוש אחרי יבוש

דוגמאות לסלטים מוכנים

אז לפני שאתם רצים לפלט דגים , לפרק בשר תתחילו בבסיס וללמוד לדאוג לתערובת עלים יפים .

תודה שקראתם

מיכאל

בית ספר לבישול, חמאה שרופה, טכניקות בישול, להבין בישול, לומדים לבשל, רוטב יין לבן, רטבים, שף מיכאל כץ

שלום ממיכאל לטבחים הצעירים

טבחים צעירים וטבחים מתחילים שלום רב שמי מיכאל במטבח מאז 1991 . ההבנה שלפעמים חסר הכוונה לדור צעיר הביא אותי לכתוב בעיקר תוך כדי עבודה חומר שניראה לי נכון לשתף לפעמים יותר מעניין לפעמים פחות – יש שגיאות כתיב , לא תמיד יש לי זמן לערוך אבל המטרה שלי ברורה לשתף בכל מה שיכול לעזור לכם להצליח . עד היום העליתי את הפוסטים בעמוד הפייסבוק שלי ודף מקצועי אבל מעכשיו אני מאגד הכל בבלוג שנקרא הכוונה / טיפ לטבח הצעיר אני גם יעלה פוסטים מהעבר שלא בהכרח זכיתם לראות . אשמח לכל הארה / הערה ומקווה שהפוסט יעזור לפחות לכמה אנשים בדרכם היפה בעולם המטבח ובכלל כל מי שאוהב מטבח. תודה שקראתם מיכאל

2015/01/img_12502.jpg