אפייה, בצק, בצק פריך, פאי בשר

פאי בשר סגור, בהשראה אנגלית- (פאי חלקי פנים)

כפי שבוודאי שמתם לב יש בי לא מעט אהבה למאפים שונים, עד היום פרסמתי 4 מאמרים בנושא פשטידות ופאי.
הפעם אני רוצה לשתף אתכם במתכון / שיטה נפלאה לפאי מסוג מעט שונה, בעל מרקם נימוח, שפשוט כיף לאכול הן קר או חם.
בפרק הראשון בסדרת הפאי והפשטידות כתבתי על טכניקה דומה, אבל הפעם אתמקד בגירסה הבשרית בהשראת המטבח האנגלי.
המטבח האנגלי עשיר במגוון פשטידות ופאי ואחד מהם נקרא steak and kidney pie – בתרגום חופשי זאת פשטידת סטייק וכליות – וזהו פאי עשיר טעמים, שקיבל ביטוי אישי אצל טובי השפים האנגלים.

פאי מסוג זה מורכב מ 3 חלקים:

  • הבצק
  • המילוי – שברוב המקרים הוא מבושל
  • נוזל קשירה/נוזל מחבר – זהו הנוזל הנותן לפאי את המרקם המנחם והמעט נוזלי שלו. במקרה שלנו הנוזל הזה מורכב בדרך כלל מציר: ציר בשר לפאי על בסיס בשר, ציר עוף לפאי על בסיס עוף וכו'… ההסמכה נעשית מבלילת קמח, שומן ונוזל – בשונה מבלילות קלאסיות מביצים, כפי שמקובל במקרים אחרים (ראו פרק 1 בסדרת הפשטידות והפאי).

הבצק שאני אוהב נקרא בצק פונסר – Pate a foncer והוא שייך למשפחת הבצקים הפריכים. בשונה מבצק פריך קלאסי – שבו השומן הוא 50% מכמות הקמח – בבצק הזה יש פחות שומן וגם ביצה.
מקור השם foncer – שהוא בתרגום חופשי "מושחם" – מגיע מכך שלפני שנים רבות השתמשו האופים בתנורים שעבדו על אש חיה וגלויה, והבצק נועד להגן על הבשר בזמן הבישול וכתוצאה מכך הוא משחים.
להלן המתכון המלא לפאי האנגלי בגרסה קלילה יותר, המותאמת לחיך המקומי.
לבצק:הכמות מתאימה לפאי בקוטר של כ-30 ס"מ בעובי של 5 ס"מ

  • 2 חלמונים
  • 500 גר' קמח – 4.5 כוסות
  • 100 גר' חמאה בטמפרטורת החדר – כ-6 כפות שטוחות ( למי ששומר כשרות אפשר להמיר את החמאה בשמן או מחמאה)
  • כ- 180 מ"ל מים – ¾ כוס. ניתן להמיר חלק מהמים בקוניאק. הקוניאק מתאדה מהר יותר באפיה ומוסיף לפריכות
  • 12 גר' מלח – 2 כפיות שטוחות

הכנת הבצק:
מניחים את הקמח, הביצים, החמאה והמלח במערבל מזון ומפעילים אותו בפולסים מהירים, רק עד שנוצרים גרגירים גסים. אפשר להכין את הבצק ביד: מערבבים בקערה את הקמח, הביצים והחמאה ובעזרת קצות האצבעות ממוללים את הקמח לתוך החלמונים והחמאה עד שמתקבלים הגרגירים הגסים. אחרי שנוצרו הגרגרים מוסיפים בעדינות את המים וממשיכים בלישה קלה ועדינה מאד, רק עד שנוצר כדור בצק. חשוב לזכור שלא כל הקמחים סופגים אותה כמות מים והמטרה היא רק לקבל כדור שיצור בצק עם פריכות גבוהה. עודף לישה יפעיל את הגלוטן שבקמח ויתקבל בצק אלסטי שאיננו מתאים לפאי בסגנון האנגלי. כאשר נוצר הכדור – שאינו חלק והומוגני אלא מעט גס במראהו – יש לתת לו לנוח כדי שיהיה נוח להמשיך ולעבוד אתו.
{שלב אופציונלי, למתקדמים: ניתן להוסיף לבצק מעט יותר קלילות ואווריריות בהוספת 2 קיפולים, כמו בהכנת בצק עלים: מרדדים את הבצק למרובע – מדויק ככל האפשר – בעובי של כ 3-4 מ"מ, ובעזרת סכין או בעזרת קו דמיוני מחלקים את הריבוע ל- 3 חלקים שווים ומקפלים אותם כמעטפה של 3 דפים. מרדדים שוב לריבוע בעובי של כ- 3-4 מילימטר ושוב חוזרים על הקיפול. לטובת הקיפולים מומלץ לתת לבצק לנוח לפחות חצי שעה לפני תחילת עבודה.}
המילוי:

  • 100 גר' כבד עוף נקי חתוך לחתיכות של כ- 1-2 ס"מ
  • 200 גר' בשר אנטריקוט חתוך לקוביות של כ- 2 ס"מ
  • 100 גר' לבבות עוף נקיים וחצויים
  • 100 גר' פטריות שמפיניון, חתוכות לרבעים
  • מלח ופלפל
  • 3 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • כ- 100 גר' שומן: חמאה או שומן מהחי או שמן

לנוזל הקשירה הקלאסי – על בסיס קמח וחמאה. לשומרי כשרות ניתן להחליף בשמן או מחמאה

  • 500 מ"ל ציר בקר או עוף
  • 75 גר' חמאה רכה מאד, או מרגרינה או שמן
  • 75 גר' קמח

אופן הכנה:
אני מעדיף לצרוב כל מרכיב בנפרד, אבל אפשר לצרוב הכל יחד במחבת.
במחבת הנוחה לכם יש לחמם מעט שומן ולהשחים את המרכיבים עד לקבלת צבע מושחם יפה. אני מעדיף להשתמש במחבת מעט עמוקה, ומשתמש באותה מחבת לכל מרכיב אחד אחרי השני. אני מתחיל עם בשר הבקר וכשהוא מושחם אני מעביר אותו לקערה ואז צורב את הכבדים וכן הלאה, עד שכל המרכיבים מושחמים יפה. אני מערבב בקערה את כל המרכיבים המושחמים, מתבל במלח ופלפל ומוסיף את הפטרוזיליה.
אחרי שהשחמנו את כל המרכיבים תהיה תחתית המחבת מכוסה במשקעים, ואז יש להוסיף את הציר ולגרד/לשחרר את המשקעים.
במקביל יש ליצור רביכה קרה: מניחים את בקערה קטנה את הקמח והשומן (חמאה/ מחמאה/שמן) ומערבבים בכף עץ או במטרפה עד למרקם חלק. בעזרת המטרפה מוסיפים בהדרגה את הרביכה הקרה לציר שבמחבת ומביאים לרתיחה, תוך כדי ערבוב מתמיד. הציר יתעבה, ויש להמשיך ולבשלו כדקה, ברתיחה. כאשר הנוזל חלק ומעט סמיך מוסיפים לו את תערובת הבשרים, מערבבים היטב ובודקים תיבול.
חשוב מאד: יש לצנן את המלית לפחות לטמפרטורת החדר לפני שאפשר להרכיב את הפאי.
הרכבת הפאי:
השלב הראשון הוא רידוד הבצק לעובי של כ- 3-4 מ”מ. מרפדים את תבנית האפייה בבצק ומקפידים להשאיר כ-3 ס"מ של שפה גבוהה מסביב. ממלאים בעדינות את התבנית המרופדת בבצק במלית הבשרים.
בשלב הבא מרדדים מהבצק שנותר דיסקית בעובי של כ- 3-4 מ"מ. קוטר הדיסקית תלוי בסוג הסגירה שתבחרו: שיטה ראשונה: מרדדים דיסקית בקוטר זהה לתבנית ומניחים אותה על הבשר, ואז מקפלים עליה את דפנות הבצק (ראו תמונה).


שיטה שניה: מרדדים דיסקית בקוטר הגדול ב- 6 ס"מ מקוטר התבנית, מורחים במים, בעדינות, את שפת הבצק התחתון ומניחים עליו את דיסקית הכיסוי. מהדקים היטב את השפות ובעזרת סכין חדה או מספריים מסלקים את שאריות הבצק ונותנים לפאי צורה עגולה ויפה. (ראו תמונה מצורפת).

מברישים את הפאי בביצה טרופה, אפשר בווריאציות שונות: חלמון מעורבב עם מעט חלב, ביצה שלמה טרופה עם מעט חלב או מים. לדעתי הכיסוי המוצלח ביותר נוצר מביצה שלמה שנטרפה עם קורט מלח וסוכר ונחה לפחות שעתיים לפני השימוש. הסוכר ומלח מפרקים את הביצה ויוצרים ברק נהדר. מי שמעוניין לקשט את הפאי יכול לקרוץ או ליצור צורות יפות משאריות הבצק ולהדביק בעזרת ביצה טרופה. כמו כן אפשר גם לפזר עליו תבלינים, מלחים שונים ו/או תערובת עשבי תיבול קצוצים וכו'… ראו בתמונות המצורפות.
אפיית הפאי:
האפיה תעשה בטמפרטורה של 170-175 מעלות עד שהבצק מושחם יפה. חשוב לבדוק את החלק התחתון של הפאי ולוודא שגם הוא אפוי טוב. במידה ולא יש להוציא את הפאי מהתבנית ולהניחו על רשת בתנור ולהמשיך באפייה. אם החלק העליון קיבל צבע טוב ויפה והתחתון לא אני ממליץ לכסותו בנייר אפייה, זה ימנע ממנו להשחים יתר על המידה עד שהחלק התחתון ישלים אפייה. מניסיון אישי, ברוב המקרים, לא נאלצתי לבצע שלב זה.
עכשיו נעבור לחלק המעניין, והוא הואריאציות:
פאי על בסיס עוף: את בשר הבקר יחליף חזה עוף או פרגית או תערובת של השנים. את שאר הטעמים והמרכיבים תוכלו לשלב לטעמכם, לדוגמא: אפונה, בצל, ירקות שונים וכו'. כנ"ל לגבי התיבול. בפאי על בסיס עוף יהיה נוזל הקשירה על בסיס ציר עוף או ירקות.
פאי דגים: בשונה מהפאים הקודמים במקרה של פאי דגים אין צורך לצרוב את הדגים אלא רק לחתוך אותם לקוביות. אפשר לשלב סוגים שונים של דגים, נקיים מעור ואידרות, כמו סלמון או מוסר ועם דג הבורי זה עובד נפלא.
נוזל הקשירה בפאי דגים היה על בסיס ציר דגים או ירקות.
פאי ירקות: תערובת ירקות שעברו בישול מקדים, עם עשבי תיבול ותבלינים לבחירתכם. בפאי ירקות נוזל הקשירה יהיה על בסיס ציר ירקות.

להלן תמונות של פאיים שונים חלק עבודות שלי חלק של תלמידים שלי – שימו לב למרקמים השונים שהמילוי קיבל בכל עבודה ועבודה.

להלן 4 קישורים שונים העוסקים בפאיים ופשטידות

טיפ הכוונה לטבח הצעיר : פשטידות / פאיים הכוונה ראשונה

טיפ / הכוונה לטבח הצעיר – פאיים ופשטידות חלק 2

טיפ / הכוונה לטבח הצעיר פאיים ופשטידות חלק 3 – "קיש"

טיפ / הכוונה לטבח הצעיר: פאיים ופשטידות חלק 4

מקווה שמעט עזרנו כאן.
תודה לרחל גרא על ההגה ועריכה ולכם שקראתם.
שלכם מיכאל

אתגרים במטבח, בית ספר לבישול, בצק, בצק רבוך, להבין בישול, לומדים לבשל, מדריך מקיף לבישול, מטבח קלאסי, פחזניות

טיפ הכוונה לטבח הצעיר : בצק רבוך ושימושיו במטבח

בצק רבוך

בצק רבוך הוא בצק נפלא. הוא קל להכנה ומורכב מחומרים פשוטים ובסיסיים, ואחרי שתבינו איך ניתן ליישם אותו במגוון סגנונות תגלו שהשמיים הם הגבול. 

אני לא קונדיטור. אני טבח, ולכן גם גישת העבודה שלי לבצק היא פחות מדויקת מזו של הקונדיטור.

בשלב הראשון אסביר איך אני מכין בצק רבוך.

בצק רבוך הוא בצק שמורכב מארבעה מרכיבים בסיסיים:

  • נוזל – מים, חלב, מיץ תפוזים, חלב סויה, חלב אורז, חלב שקדים וכו'… אני גם אוסיף כאן שהיו ניסיונות עם נוזלים שונים כגון מיץ תפוזים, בירה ,קולה והם עבדו מצויין (יותר גימיק מאשר באמת השפעה על הטעם)
  • שומן – חמאה, מרגרינה, שמן מכל סוג, שומן מהחי כגון שומן אווז – ומטרת השומן היא לתת לבצק מרקם גמיש. ללא השומן נקבל מרקם שדומה יותר ללחם.
  • קמח
  • ביצים

בצק רבוך כפי שמלמדים ברוב בתי הספר מורכב מ:

  • 250 מ"ל נוזל: מים או חלב או שניהם (אם שניהם אז לרוב מקובל 125מ"ל חלב ו125 מ"ל מים)
  • 125 גר' שומן: חמאה
  • 125 גר' קמח
  • 3-5 ביצים
  • קורט מלח ואפשר גם מעט סוכר

שימו לב שתמצאו אין סוף מתכונים לבצק זה ויש סיכוי שהם יהיו שונים מעט בכמויות, אבל העיקרון זהה.

שימו לב שבמתכון כתוב 3-5 ביצים וזהו פרט חשוב מפני שזהו בצק שמאד חשוב להבין את מרקמו הסופי במגע ובניראות, ואחרי שמבינים אותו תמיד מצליחים בהכנתו.

כדי שהבצק הרבוך יצליח:

ראשית, הנוזל חייב לרתוח יחד עם השומן מהסיבה הפשוטה שכל המרכיבים חייבים להיות חמים ובאותה טמפרטורה כדי שהגלוטן בקמח יפתח.

שנית, אם משתמשים בשומן מוצק מומלץ קודם כל לחתוך אותו לקוביות ולהגיע לרתיחה לאט, מפני שאם מתחילים להרתיח מהר גוש חמאה גדול יש סיכוי שהמים יתאדו מהר – לפני שכל השומן נמס ו- אז היחס שרצינו בין השומן לנוזל לא יישמר.

הטמעת הקמח בחום היא חשובה כדי שהגלוטן יתפתח יפה, והטמעה ב"כוח" – הכוונה לערבוב האגרסיבי של במסת הקמח והשומן – מביאה ליצירת רשת גלוטן אחידה, יפה ואלסטית, שתלכוד בתוכה את האוויר שנוצר בבצק בזמן האפייה .

הערה / הארה: הבצק הזה הוא למעשה אימלוסיה בין מולקלולת של מים ושומן ולכן אנחנו פה מפעילים כוח פיזי לחיבור בין השניים והליציטין שבביצה משמש כ חומר מתחלב, כמו כן חלבון הגלוטן הוא חלבון מאד חזק עמיד בפני חום ולכן טמפרטורת העבודה לא פוגעת בפיתוח שלו .

  • הכנת בצק רבוך:

שמים בסיר את הנוזל שבחרתם (המים או החלב) ואת השומן (החמאה, או שמן), את קורט המלח וקורט הסוכר, ומביאים לרתיחה. שימו לב להסבר המפורט לעיל. 

מוסיפים את הקמח ומיבשים כדקה על האש תוך שימוש בכף עץ.

 מעבירים את המסה לקערת מיקסר חשמלי או קערה אחרת על מנת לצנן מעט את המסה לפני הוספת הביצים.

במיקסר חשמלי יש לחבר את מלוש הגיטרה, ולעבודה ביד יש להצטייד בכף עץ.

שוברים 3-5 ביצים לקערה קטנה וטורפים קלות, מתחילים להוסיף את הביצים למסה בהדרגה (בדרך כלל מקובל כ-2 בכל שלב).

הסיבות להוספת הביצים בהדרגה הן:

1) לא לקרר את המסה בבת אחת – כי החום עוזר להטמעת הביצים ולפיתוח רשת הגלוטן.

2) כמות הביצים לא תמיד קבועה, ותלויה בגודל הביצים, בטמפרטורה ובסוג הקמח וטריותו.

3) קל יותר לקפל לתוך המסה כמות קטנה של ביצים, בשלבים.

מערבבים ומוסיפים את הביצים בזו אחר זו, יש להיזהר בשלב זה כי כמות הביצים היא לא תמיד זהה ובדרך כלל נעה בין 3 ל 5 (או 150 ל225 גר'). חשוב להכיר היטב את המרקם הסופי כדי לשלוט בכמות הביצים. אם אני צריך לתאר אותו במלים הרי שהמרקם יכול להזכיר פירה טוב ורך אבל לא נוזלי או חמאת בוטנים בטמפרטורת חדר (שימו לב לתמונה השמאלית של מרקם סופי).                                                                       במידה והבצק נוזלי מידי אסור להוסיף קמח כדי לתקן! יש להכין רביכה חדשה – מים שומן, קמח לפי המתכון – ואת הרביכה יש לקפל ולהטמיע בבצק.

 

 

אחרי שהבנתם את אופן הכנת הבצק אפשר להתחיל להמריא.

  • מי שמעוניין להוסיף צבע מאכל יכול לעשות זאת בשלב הוספת הביצים, או בזמן הרתחת הנוזל עם השומן.

  • מי שרוצה להוסיף מעט טעמים כגון גבינת פרמזן מגורדת או תבלינים יכול גם כן לעשות זאת בזמן הוספת הביצים.

השימוש הנפוץ ביותר לבצק רבוך הוא להכנת פחזניות.

הפחזניה הקלסית דומה מאד לכרוב ולכן בצרפתית שם הבצק הוא pâte à choux -בתרגום חופשי "בצק כרוב". בעברית הוא נקרא בצק רבוך מפני שכשמטמיעים קמח בשומן ומים נוצרת מעין רביכה.

בעזרת שק זילוף יוצרים את הצורה המבוקשת:

פחזנית – Profiterol – כדורים בקוטר כ-2 עד 4 ס"מ.

אקליירים – Eclaires – אצבעות מוארכות באורך כ- 3 עד 12 ס"מ.

פריז ברסט – Paris Brest – עוגה עגולה בקוטר 8 עד 30 ס"מ.

מתחילים לאפות בטמפרטורה של 200 מעלות במשך 10 דקות, ללא פתיחת דלת התנור. האפייה בחום הגבוה נועדה ליצור לחץ אדים גבוה בתוך הבצק, וזה יגרום לו להתנפח כמו כן המטרה באפייה בטמפרוטרה גבוה נועדה לייצב את הקרום לצורתו הסופית.

לאחר שהפחזניה תפחה וקיבלה את צורתה המלאה מורידים את הטמפרטורה ל- 170 מעלות שלב זה נועד ליבש את פנים הפחזניה .

ממשיכים לאפות עד שהבצק יבש ויותר נכון קשיח למגע, וזה תלוי בגודל המאפה. שלב זה הוא קריטי ויש לשים לב שקרום המאפה הוא קשיח כי אם לא הפחזנית תצנח .

פחזניה טובה היא קשיחה מעט מבחוץ ויבשה מבפנים עם חלל נקי.

 להלן תמונות של מנות שהכנתי מאותה אצווה של בצק:

פחזניות עם מילוי מתוק:

  

כאן הפחזנית מוגשת עם מילוי מלוח:(עבודות של תלמידים שלי ושלי)

שימושים נוספים לבצק רבוך:

  • פום דופין –  Pomme Dauphine- שמכינים מ-½ כמות דושס – מחית תפוחי אדמה בתוספת חלמונים בלבד, שאינה נקראת פירה אלא בשפה המקצועית  "פום דושס-pomme duchesses" – עם ½ כמות בצק רבוך. המסה שהתקבלה טוגנה בשמן עמוק. בתמונה אתם רואים שיצרתי צורות של קנלים אבל אפשר לטגן בכל צורה.

 ניוקי בלגי – ידוע גם בשם ניוקי פאריזייאן – הבצק הרבוך חלוט במים כמו ניוקי רגילים מבצק תפו"א. בעזרת שק זילוף זילפתי כופתאות בצק קטנות לסיר עם מים רותחים  – וכשעלו וצפו העברתי אותן למגש משומן.

ניוקי מטוגן – כופתאות הבצק ניזלפו משקית הזילוף ישר לשמן חם. הטיגון נעשה בטמפרטורה של כ-170 מעלות. יש מי שמשתמשים בבצק רבוך להכנת צ'ורוס – "סופגניות" ספרדיות-מקסיקאיות – למרות שזה לא הבצק המקורי…

מנה נוספת ונפלאה שאפשר להכין מבצק זה נקראת Gougères  "גוג'יירס"למעשה מדובר פה בפחזניות שעליהם מפוזרת גבינה או שבזמן הכנת הבצק הרבוך מקפלים לתוכה גבינה מגורדת – בקלאסיקה לרוב הטמיעו בתוכה גבינת גורייר אבל פה יש הרבה מקום למשחק , לרוב הם שימשו כחטיף קוקטייל. תודה לעדי קהאן שהזכיר לי מנה נפלאה זו.

אני מקווה שהצלחתי מעט לעזור.

תודה מיוחדת לרחל גרא בעזרה ובשיפור מאמר זה

תודה שקראתם 

מיכאל