קטגוריה: ביצים

היום שוב אתגר אותי בחור עם צמאון אין סופי למידע בשאלה הבאה:

….רציתי לדעת אם איי פעם עשו לך את מבחן האומלט, (סתם מתוך עניין חח זה נראה לי כל כך מיושן) ולא נראה לי שמישהו עושה את זה כיום ומייחס לזה חשיבות רבה שלא תבין אותי לא נכון אני לא מזלזל. ובלי קשר אני חושב שזה נושא חשוב..ואשמח אם תעלה נושא זה לבלוג שלך הייתי שמח לשמוע את דעתך בקשר לזה….

לפני שאני ממשיך לפתח את הנושא אני ממליץ מאד לצפות בפרסומת הבאה.

אחת הפירסומות הטובות שאני מכיר, שימו לב איך שהיא מעבירה את המסר בפחות מדקה:

פרסומת כיסא הגלגלים של גינס

אז הנה התשובה שלי

מטבח הוא מגרש שלא דומה לשום מגרש משחקים אחר,במגרשי המשחקים האחרים קל לבדוק תוצאות של שחקנים כי בסוף היום לא משנה איך השחקן זז מקפץ או מתמרן את הצופה מעניין נקודות.

ולכן ברור לכל מי שמתעניין במשחק מי השחקן הטוב ביותר זה שמבקיע את מירב הנקודות .

במטבח הרבה יותר מאתגר לבדוק ותלוי מה רוצים לבדוק . האם את יד של טבח (מקצועיות טכנית ) , ידע , דמיון , יכולת להתמודד עם אתגרים , יכולת ארגון , ניהול ועוד…

אני אתייחס כרגע לנושא של מבחן ״ היד״ או במילים אחרות בדיקת מקצועיות טכנית של טבח .

זה לא במקרה שבתי ספר מהמובילים בעולם משלבים בהרבה מהמבחנים שלהם טכניקות רבות שמשלבים בהם ביצים לדוגמא :

רטבים על בסיס הולנדייז , ביצים עלומות, עלים מאתגרים כגון תרד , וגם חביתות .

ומה הסיבה ?

לא בגלל שאילו מנות קלאסיות אלא בגלל שאילו מנות שיחסית מהירות להכנה ומהר מאד אפשר לדעת ולראות את היד המקצועית של הטבח

כמה שביצה עלומה היא כביכול פריט קל להכין אני נתקלתי בלא מעט טבחים מנוסים מאד ופחות מנוסים שלא מגיעים לתוצאות טובות כנ"ל לגבי חביתות וכנ״ל לגבי אימלוסיות חמות שנעשות עם מטרפה בסיר קטן ולא בטרמומיקס .

אני חושב שמבחן החביתה , ביצה עלומה ועוד לא מעט מתכונים ושיטות שנופלים בקטגוריה זו מאד דומה לפרסומת טובה – בפרסומת טובה יש לך גג 60 שניות להעביר את המסר ואם לא הצלחת זה לא הופך אותך לשף או טבח לא טוב, אבל זה בהחלט יכול להראות אינדיקציה נהדרת מי עומד מולך , דיעה אישית , לא חייבים להסכים אבל מבוססת על שנים של ניסיון מול טבחים ושפים רבים .

אז לסיכום מה אפשר לראות ב60 שניות בטבח שמכין חביתה טובה:

קודם כל בחירת הכלים שהוא יבחר ממחבת לקערה , לכלי עירבוב, ועוד..

צורת סדר העבודה

הטמפרטורה שהוא יבשל את החביתה : חם מדי היא תהיה אלסטית, קר מידי תספוג הרבה שומן וכו..

תיבול

הגשה

מידת בישול

צבע / מראה

ו…גישה כללית לכל נושא הבישול

נכון זה רק חביתה אבל זה לא במקרה שבלא מעט בתי ספר כולל מהטובים שיש מייחסים לה לא מעט חשיבות .

להלן תמונות קצת להמחשה – כולם עבודות שצולמו במטבחים שלי

תודה שקראתם

מיכאל

אני אוהב לכתוב פוסטים כאלה הם קצרים ולעיניין. אני עדיין מאד אוהב ומאמין בביצים עלומות שעשויות בשיטה הקלאסית ( להלן קישור לפוסט העוסק בביצים עלומות ) אבל אתמול בזמן שטבח צעיר התלמד בהכנת ביצים אילו כמה עשרות לא הצליחו לו ? אז מה עושים , קודם כל הוא ימשיך להתאמן ושנית אנחנו לא נזרוק את אותם ביצים אלא נהפוך אותם למטבל או קציפה והנה מה שעשינו .

את הביצים שלא בושלו יפה שמנו המעבד מזון ותוך כדי הפעולה הוספנו שמן ויצרנו אימולסיה ( בדיוק כמו מיונז) ל״קרם ״ שנוצר הוספנו במקרה שלנו מעט קארי , עבדתי טיבול ובמילים אחרות השמיים הם הגבול . זה בסיס ניפלא ליצור מטבלים על הדרך ולפני שזורקים .ודרך אגב זה עובד ניפלא גם עם ביצים קשות שנשארו או שלא בושלו כמו שרציתם וכו … עוד טכניקה לסל קוביות הלגו.

 

 

 

מקווה שזה עזר

תודה שקראתם

מיכאל

 

הבלוג הזה בוער בי כבר זמן רב, ואני מקווה שהוא יהיה ברור לקורא כמו שאני מדמיין אותו.

 לא פעם אני טוען שכל טבח, בתחילת דרכו, חייב לדעת להכין מיונז – עם מטרפה או עם מכשיר חשמלי כלשהו – וזאת בכדי לשלוט בטכניקה של יצירת אמולסיה קרה.

השליטה בטכניקה של הכנת ״מיונז״ נותנת את הכלים הבאים:

• הבנת המושג הטכני של חיבור שמן ונוזלים – יצירת אמולסיה.

• הבנת מרקמים: מיונז יכול לבוא באין סוף מרקמים.
• שליטה והבנת השטח: יחס שומן/מים.
• הבנת הטכניקה: איך להשתמש בטכניקה אחת ולצאת ממנה למספר אין סופי של רטבים, כבסיס למנות רבות ועוד…
• זהו בסיס חשוב מאד להבנת טכניקות מתקדמות יותר כגון אמולסיה חמה שעליה אני כותב היום.

כיום משתמשים טבחים רבים במכשיר נפלא שנקרא טרמומיקס כדי להכין אמולסיות קרות או חמות, אבל אני ממליץ לכל טבח שרוצה לקחת את עצמו ברצינות ללמוד ולשלוט בטכניקה הידנית לפני שהוא ,״מפיל״ הכל על הטרמומיקס. במלים אחרות: ״תשלטו בטכניקה הבאה בצורה המכנית״ . שליטה כזו תחבר אתכם טוב ונכון יותר לשימוש במכשירים כמו הטרמומיקס – וגם המכשיר יבין שאתם מבינים מה אתם עושים.

במשפחת הרטבים החמים קיימת סידרת רטבים שהם למעשה אמולסיות חמות המורכבות מביצים, נוזל ושומן. רוב הטבחים מכירים אותם כ״הולנדייז״ – כנראה מפני שמקור שמו של רוטב ההולנדייז הוא בהולנד, ומי שרוצה להעמיק ימצא שפע אינפורמציה באינטרנט.

רוטבי הולנדייז, ביארנייז, פויוט, שורון ועוד… הם רטבים נפלאים שהמשותף לכולם הנו שהם צאצאים של רוטב ה"הולנדייז״ והם תוצאה של אמולסיה המתבצעת בחום. למי שיבין ויקלוט שיטה זו השמיים הם הגבול .

חשוב לציין שסידרה זו של רטבים מתאימה מאד לבשרים על הגריל, בשר צלוי (רוסטביף), דגים על הגריל או בתנור, דגים ופירות-ים מטוגנים, צרובים ושלוקים, וגם לירקות – צלויים, צרובים, מטוגנים ושלוקים.

כמו כן יש מאכלים שרטבים אלו הם חלק בלתי נפרד מהם, לדוגמא – ביצים בנדיקט, סטייק ביארנייז (בדרך כלל אנטרקוט או פילה על הגריל עם רוטב ביארנייז), אספרגוס עם הולנדייז ועוד רבים. 

אנסה לפשט את השיטה בצורה הבאה, כמו שאני מבין אותה:

את סוגי הרטבים האלה מרכיבים שני חלקים עיקריים:

• זביון
• שומן

פירוט המרכיבים:

הזביון – הנו קציפת חלמונים + נוזל.

הנוזל יכול להיות מים, יין, בירה, מיץ לימון, מיץ תפוזים או נוזל מורכב – כמו יין לבן, מים, גבעולי עשבים, תבלינים ארומאטיים שעבר חימום וסינון – ובעצם כמעט כל נוזל שעולה על דעתכם .

תזכורת – חלמון מתקרש בכ-67 מעלות, וככל שהוא מדולל יותר טמפרטורת ההתקרשות עולה. בדרך כלל לומד הטבח המתחיל להכין את הזביון בדרך הבטוחה כלומר ב״באן מארי״ – למי שלא זוכר מדובר בסיר המונח בתוך סיר עם מים חמים – כי זה מאפשר שליטה טובה יותר על הטמפרטורה.

חשוב לציין שברטבים מסוג זה תמיד יהיה מרכיב חמוץ והסיבה היא שהחמיצות מאזנת את השומניות .

 שימו לב למי שחשוב לו מתכון מדוייק תמצאו אותו בסוף המאמר 

 

• כמה נוזל נחוץ ביחס לביצה?

 

התשובה היא בין 25-35 מ״ל נוזל לכל חלמון. לפני שנים רבות נכתב בספרים שכמות הנוזל נמדדת בדרך הבאה: "לכל חלמון הוסיפו חצי קליפת ביצה מלאה בנוזל".

ככל שיש יותר נוזל יהיה זמן ההקצפה ארוך יותר, תערובת עם מעט נוזלים תגרום להתקרשות מהירה ויש סיכוי שהזביון יקבל מרקם מגורען.

 

בתמונת שלפניכם תוכלו לראות את מדידת הנוזל – במקרה שלי מים 75 מ״ל וחומץ יין לבן 25 מ״ל.

חשוב לציין שכאשר מכינים זביון למטרת קינוח או זביון שלא למטרת אמולסיה יהיה יחס הנוזל-חלמון גדול יותר כדי ליצור זביון אוורירי יותר.

 

 

ההקצפה למעשה עושה מספר דברים:

 

היא מכניסה אויר, יוצרת מרקם הומוגני ועוזרת לקשרים, שמתפרקים בשל כוח החום, להיקשר מחדש = התקרשות.

תהליך ההקצפה נמשך בטמפרטורה של כ-73-75 מעלות ולפעמים יותר, תלוי ביחס הנוזל והחלמונים, וחשוב לשים לב שנוצר קצף יציב. הסימן לכך הם הקווים שמופיעים על שפת הקציפה, כמו שתראו בתמונה הבאה.

 

להלן סרטונים שמראים את תהליך ההקצפה:

תחילת הקצפה

המשך הקצפה

מרקם סופי 

 

השומן:

 

בסדרת הרטבים שלפניכם השתמשתי בחמאה מזוקקת:

חמאה מזוקקת היא למעשה חמאה שמוצקי החלב שלה – כ-20 אחוז – הופרדו משומן החמאה, התהליך הוא מאד פשוט: יש להניח את החמאה באזור חמים מעל 45 מעלותיו ולהמתין עד שהחמאה מתפרקת, מומלץ לא להרתיח את החמאה מפני שזה גורם לחמאה המזוקקת להיות עכורה ואז יש צורך להמתין שהמשקעים ישקעו וזה לוקח זמן.

אבל…. כל כמעט כל סוג שומן נוזלי או כזה שאפשר להביאו למצב נוזלי יעבוד יפה: חמאה נמסה, שמן מסוגים שונים, שומן מהחי (מומס) או תערובת שומנים, חשוב לקחת בחשבון שסוגים שונים של שומן משפיעים על המרקם.

תוצאות יפות אפשר גם לקבל משומן מורכב – לדוגמא מחמאה שבושלה עם שריון של לובסטרים או סרטנים וסוננה.

אני מכין במסעדה את הרטבים האלה מחמאה נמסה, אבל לצורך הכנת המאמר הזה הכנתי אותם מחמאה מזוקקת, להלן בתמונות:

להלן תמונות שימחישו מרקם סופי של רוטב מוכן:

 

שמירת הרוטב:

 

הרוטב נשמר בטמפרטורת החדר עד כ-4 שעות (מסיבות התפתחות בקטריות), אבל לא קל לחמם אותו מפני שהפרשי טמפרטורות קיצוניות גורמות לפירוקו.

מומלץ לשמור את הרוטב בטמפרטורה של כ-40-50מעלות או ב״באן מארי״ בטמפרטורה נמוכה. אנחנו שומרים אותו על התנור בטמפרטורה של כ-45 מעלות והוא נשמר יפה מאוד – חשוב מאד מדי פעם לבדוק שאינו מתפרק ולערבב.

 

אפשר לשמור גם בסיפון   (ראה תמונה מצורפת) בבאן מארי – נותן מרקם נפלא.

בתמונות הבאות תוכלו לראות איך הוספתי הולנדייז מיום האתמול לאחד חדש:

ההולנדייז ״הישן״ הוצא מהמקרר, ולמעשה שמנו אותו במקום חם עד שהתפרק לגמרי, כאשר הפך לנוזלי הוספנו אותו להולנדייז החדש.

להלן מתכון מדוייק של הולנדייז קלאסי:

4 חלמונים

100 מ"ל מים

200 גרם חמאה נמסה או מזוקקת

מלח פלפל לבן

לימון (לםי הטעם)

םלםל קאיין או פפריקה חריפה לפי הטעם

אופן הכנה:

שמים את המים והחלמונים בקלחת קטנה.

בעזרת מטרפה מתחילים להקציף על חום בינוני (אפשר בסיר כפול למי שמרגיש יותר בנוח) עד קבלת קרם יציב מאד וחלק.

מוסיפים את החמאה בהדרגה עד קבלת מרקם חלק ( שימו לב לכל הדגשים שמופיעים במאמר) .

מתבלים במלח פלפל לבן קאיין או פפריקה חריפה ומיץ הלימון.

לקסיקון קצר:

רוטב הולנדייז: מורכב מזביון על בסיס מים, השומן – חמאה מזוקקת, ותיבול סופי: מיץ לימון, פלפל שאטה (קאיין), מלח ופלפל לבן.

רוטב מוסלין: הולנדייז בתספת שמנת מוקצפת  (קצפת ללא סוכר).

רוטב דיז'ונייז: הולנדייז בתוספת חרדל דיז׳ון (שימו לב: החרדל יכול להיות מכל סוג)

רוטב ביאריינז: הנוזל הינו צמצום של יין לבן, חומץ שרי, גבעולי טרגון ,פלפל שחור ובצל שאלוט והנוזל עובר סינון (לנוזל מסוג זה קוראים תרכיז) , השומן הוא חמאה מזוקקת, והתיבול סופי הנו עלי טרגון קצוצים.

רוטב פויוט: רוטב הולנדייז בתוספת ציר בקר מצומצם לרמת ג׳לי (glace de viande)

רוטב שורון: רוטב ביארנייז בתוספת עגבניות (טריות או רסק וכו…)

אני מודה שאני יכול לכתוב פה עוד הרבה על רוטב זה אבל אי אפשר הכל בחיים…

להלן קישורים נוספים שיכולים לעניין אותכם וקשורים לנושא:

חמאה מזוקקת

ביצים עלומות

מיונז – הבנת אימלוסיה קרה

מקווה שעזרתי, ובהצלחה לכל מי שינסה את ידו ברטבים נפלאים אלה.

 תודה מיוחדת לרחל גרא על עזרה בעריכה והגהה.

תודה שקראתם

שלכם מיכאל 

 

 

ממש חסר לי הכתיבה פה,  ומתנצל על שלא מצליח להגיע לכתוב בתדירות שאני מייחל לה,  רבים שואלים אותי אם הכל בסדר – התשובה היא כן הכל ניפלא רק לצערי יש ביום רק 24 שעות .

אז ככה גנבתי כמה דקות להמשיך את נושא ״הביצים על הקצה המזלג ״והפעם ביצים עלומות מוצר שמאד תפס בארץ והפך לאחד הפרודוקטים האהובים על הקהל .

בפוסט הקודם דיברנו על מספר נקודות שנכונות לגבי בישול ביצים והנה תזכורת שרלוונטיות לנו כאן:

• כמה שטמפרטורת הבישול נמוכה יותר חלבון הביצה מקבל מרקם רך יותר.

• החלבון מתקרש בסביבות ה63 מעלות החלמון ב67-69 מעלות .

ואת שאר הדברים תוכלו לקרוא בקישור הבא.

ביצים על קצה המזלג – ביצה קשה.

״ביצה עלומה ״ הנה צורה שמאד אהובה על הקהל , יש כמה וכמה שיטות להכין , אני עדיין הכי אוהב את השיטה הקלאסית ועליה תיכף הפרט .

להלן מספר דרכים ידועות לי להכנת הביצה עלומה ואני מתחיל בזו שאני הכי מתחר אליה :

שליקה במים עם חומץ :

אישית אני שם כ1/3 חומץ ליחס המים  ( החומץ לא פוגע בטעם ) לרוב אנשים שמים כף אחת , כמו כן אני משתמש בסיר גבוה – כמה שהסיר גבוה יותר הביצה ״שוקעת״ ומקבלת צורת טיפה יפה . כמה שהביצה טרייה יותר זה מצליח בקלות יותר ויש צורך לפחות חומץ במים, כמו כן אם הביצה לא טרייה זה משימה כמעט בלתי אפשרית אפילו עם יש במים הרבה חומץ , חשוב לציין שכמות חומץ גדולה עוזרת מאד אם הביצים לא במיטבם .

החומץ עוזר לזרז את תהליך התקרשות החלמון במגע שלו עם המים וזה מאפשר ל״ להשחיל ״ את הביצה למים חמים כ80-85 מעלות בלי שהחלבון ״ מתפזר ״.

השיטה הזו של שליקה במים עם חומץ היא השיטה האהובה עלי מאחר ואני אוהב את הטקסטורה והמראה שהחלבון מקבל ושנוצרת כתוצאה למגע הישיר עם המים .

זמן הבישול הוא כ3 דקות ( אבל לא להיתפס לזמן – חשוב לבדוק כל ביצה בזמן שמוציאים אותה מהמים )ושוב חשוב שהמים לא ירתחו – בישול במים רותחים יגרום לחלבון קשה ובמרקם של גומי.

הטכניקה :

הרעיון הוא לשפוך או יותר נכון להשחיל  את הביצה לתוך סיר עם מים חמים בצורה מבוקרת שהחלמון ״ נכנס לחלבון ״ יש המעדיפים לשבור את הביצה ישר למים, ויש כמוני שמעדיפים לשים בכלי קיבול ולשפוך למים – חשוב! כלי הקיבול שתשתמשו בו חייב להיות לא עמוק מידי ולא רחב מידי מאחר וזה יכול לגרום לחלמון לברוח . ספל של "קפה הפוך" קטן כמו שיש בכל מסעדה הנו אידאלי.

להלן  סרטון קצר שצולם במטבח ,שמראה השחלת הביצה למים

היתרונות וחסרונות לשיטה זו:

יתרונות :

אישית- אוהב את המרקם

ניתן להחליף את המים ביין אדום או להוסיף למים טעמים שנדבקים לביצה כגון כורכום וכו…

לגבי השיטה שיטה שמחייבת לשים לב למספר דברים :

טמפרטורה / התנהגות המים

אופן השחלת הביצה למים

במידה ומבשלים כמה ביצים בבת אחת ( אני עושה כ30 בכל אצוה ) זה מחייב מעט מהירות וניסיון שנצבר.

צריך לשים לב בזמן בדיקת הביצה במים לא לפצוע אותה מאחר ועד שהחלבון מתקרש מספיק – הביצה עדינה מאד.

כאשר הביצה מוכנה היא ישר מועברת למי קרח לצורך הפסקת הבישול , בדיקה נוספת במגע שהיא הכן רכה קיזוז הזנב ואיכסון המים עם מעט מלח – הביצה נשמרת נהדר עד 5 ימים במים – שימון לב כמה השיטה נוחה היא מאפשרת לי לאכסן ביצים שכל אחת עברה בדיקה ומוכנה להגשה הן כעלומה , הן כעלומה מטוגנת כמו שתראו בתמונות ועוד…

הערה: במידה ויש מעט קושי בהכנת הביצים ניתן להוסיף מעט יותר חומץ למים או לשים את הביצים במי קרח כ10 דקות – פעולה זו מקשה מעט את החלבון ומונעת ממנו ״לברוח״ מהר במים.

אידוי ״ בתנור 

שיטה זה מאד פופולרית בבתי מלון וכיום גם אצל הטבחים החובבים הרעיון הוא מאד פשוט , שוברים את הביצים לכלי קמור , בדרך כלל מסילקון או מתכת מצופה טפלון – הבישול נעשה בדקה וחצי בתנור אדים או תנור עם פונקציית אדים אז למעשה טמפרטורת הבישול הוא 100 מעלות אבל אין מגע ישיר כמו מים בחלבון .

כאשר מדובר בעבודה מהירה , כמויות ואחידות למטבחים כמו בבית מלון זו שיטה טובה מאד .

הערה : כיום יש תנורים שניתן לווסת את טמפרטורת האדים ( שילוב של לחצים בתא התנור ) ואז אפשר לאפות ביצה אלומה באדים בטמפרטורה נמוכה – התוצאה מרקם מאד עדין .

להלן תמונות מפעילות זו התמונות נלקחו מהאינטרנט מהבלוג של ״ גלוטן פרי בלונדי ״: ( gluten free blondi)

דרך נוספת לבישול בתנור אדים – כפי שמציע השף עתיר הניסיון שף מיקי ניר

מניחים ביצים שלמות בתבנית גסטרונום מחוררת.
מכניסים לקומביסטימר במצב אדים לחום של 63-64 מעלות למשך שעה ורבע.
מצננים.
כאשר רוצים להשתמש בביצים, מחממים את הביצים שלמות באדים 64 מעלות למשך 2 דקות.
שוברים את הביצה והנה לנו ביצה עלומה.
שיטה זו טובה כאשר רוצים להכין עשרות ביצים עלומות. כמו כן מדהים לשקשוקה – הביצים לא מתייבשות כאשר המחבת עומדת במזנון זמן מה.

בישול באמבטיה בטמפרטורה נמוכה (עם הקליפה) :

כל פעם שאני משוחח על ביצים עלומות שפים רבים מתגאים בפני שהם משתמשים בשיטה הבא – יש לה הרבה יתרונות היא מאד מדויקת , ומרקם הביצה מאד רך – עדיין אני אישית פחות אוהב את המרקם של ביצה עלומה שמבושלת בצורהזו – מה שנכון שכאשר מדובר במסעדות שרוצים תוצאה בטוחה וכמות גדולה של ביצים השיטה היא יוצאת מהכלל.

הרעיון הנו לבשל את הביצה בטמפרטורה מבוקרת בעזרת מכשיר שבישראל זכה לכינוי ״ראנר ״

להלן קישור לאחד המדריכים הטובים לבמכשיר בשיטה זו 

בעיקרון

הביצה מושחלת לשקית פלסטיק שנאטמת או יש כאלה שעושים ללא השקית אלה ישירות שמים באמבטיית המים משך זמן הבישול הנו כ40 דקות ב62.8 ל 63.5 מעלות באמבטיה, לאחר מכן הביצה עוברת צינון וקילוף – יש מלא חומר על הנושא באינטרנט כולל תמונות רבות.

הכנה בתנור ״ מיקרו גל״

שיטה נחמדה נוספת תוכלו לראות בסרטון הבא – זה נחמד לבישול ביתי אבל לא פרקטי למסעדה. ובכל זאת צריך למצוא את הכיול הנכון של המכשיר .אבל זה עובד

 קישור לסרטון 

להלן תמנות של מנות שהכנו במסעה כולם כוללות בתוכן ביצים עלומות בצורה זו או אחרת:

   

ואם ביצים מעניין אותכם אז להלן עוד מאמרים שעוסקים בביצים:

שימוש בביצים עלומות שלא הצילחו

ביצים קשות על קצה המזלג 

חביתה – מבחן ה60 שניות

תודה שקראתם ומקווה שזה עזר מעט.

מיכאל

קוראים יקרים מזמן לא יצא לי לכתוב, אתגרים רבים עומדים בפני בימים אלו (אל דאגה רק אתגרים חיוביים ) ולא התאפשר לי למצוא זמן לכתוב , למרות שמלא חומר מצטבר לו כל יום ולא מצליח להגיע אליכם , אפילו זמן הביקור בשירותים התקצר וגם שם  כבר לא הצלחתי לכתוב.

בכל זאת הצלחתי לכתוב על נושא שלדעתי הוא כל כך חשוב, ותאמינו או לא זה נכתב  במהלך טיול של שעה עם הכלבה שלי – אז תודה לטכנולוגיה הנהדרת של ימינו- הפלטפורמה הניידת שבעזרתה אפשר לכתוב גם בטבע בהליכה .

 

 

הפוסטים הבאים יהיו קשורים לביצים בצורות שונות מהסיבה הפושטה שזה חומר גלם כל כך בסיסי וחשוב  שלטבחים צעירים לא תמיד יש את הכלים וההבנה להתמודד איתו.

מספר עובדות שכדאי לדעת על ביצים  :

• צבע הביצה לא קשור לאיכות הביצה , הצבע קשור לפיגמנט שנמצא בתרנגול עצמו.

• רוב חלבון הביצה הנו מורכב ממים.

• הביצה הנו תא בודד .

• קליפת הביצה מלאת נקבוביות – זה מאפשר בעצם לביצה לספוג ריחות ולאבד מנפחה, ככל שהביצה ישנה יותר היא מאבדת נוזלים ולכן ככל שהביצה ישנה יותר  אנחנו נשים לב שכאשר היא מבושלת בצורה של ביצה קשה החלק הרחב יותר הנו קעור יותר ויותר, ( כאילו שמישהו נתן בו ביס) וזה כתוצאה מאיבוד מים.

• שפים רבים אוהבים לשים יחד ביצים בתוך צנצנת עם מרכיבים בעלי ארומה חזקה כגון כמהין וכו… בשל העובדה  שקליפת הביצה נושמת, שימו לב לתמונות המצורפות פה בהם תוכלו לראות בהגדלה את הנקבוביות .

 

  

 

• עם יש בידכים ביצים טריות מהמשק מומלץ מאד לא לשטוף את הביצה עד השימוש – השטיפה פוגעת ברקמה עדינה השומרת על חדירת בקטריות לתוך הקליפה .

• ככל שהטמפרטורת הבישול נמוכה יותר לכיוון ה67 מעלות הביצה תהיה בעל מרקם רך יותר לעומת מרקם גומי זה נכון לביצה קשה,עלומה, חביתה וכו…

הדחף לכתוב על ביצים נובע מכך שבשיחות עם חלק  מהטבחים  שלי הבנתי שאין הרבה מושג על בישול ביצים ובעיקר ביצים קשות.

בישול ביצה חיה  לביצה קשה:

אז אחרי כל ההקדמה הזו אני הקדיש כמה מילים לבישול ״נכון״ של ביצים קשות – בישול של ביצים קשות  שיביא עמו את התוצאות הבאות:

• חלמון צהוב ללא חישוק אפור – החישוק נוצר בשל התחמצנות החלמון עם גזים בתוך הביצה.
•  וחלבון שיהיה רך וללא מרקם גומי.

שוב כפי שציינתי בעבר אין דרך אחת להצליח אבל השיטה שתתואר בהמשך עובדת יפה.

בעבר סיפרתי לכם על המטבח המולקולרי והתחלתו, אחת השאלות שהעסיקו את אסכולה זו היתה האם כדי לבשל ביצה קשה מתחילים במים קרים או חמים , והתשובה היא שבמים חמים התוצאות טובות יותר והנה הסבר למה:המגע של הביצה עם מים חמים גורם ליציאה / בריחה מהירה של גזים ואויר מהביצה – שימו לב לבועות שצלמתי בזמן הבישול – יציאה מהירה של גזים אילו מונעת התחמצנות של החלמון מה שגורם לחישוק היא סימפטי .

 

שימו לב : ביצה שמבשלים במים חמים חייבת להיות בטמפרטורת חדר או אפילו בקערה עם מים פושרים – זה ימנע ניגודי טמפרטורת ובקיעת הקליפה .

כמו כן הכנסת הביצה למים מומלצת באמצעות סלסלה או מלקחיים – אסור שהביצה תשקע לתחתית מהר, הנפילה והמגע עם תחתית הסיר יגרום שוב לבקיעת הקליפה .

אם יש לכם את היכולת והזמן אז תבשלו ת הביצים  בטמפרטורה של כ67 מעלות  ( בראנר ) אבל לרובינו זה לא פרקטי, אז פשוט להנמיך את הלהבה, ברגע שהביצים הוכנסו למים למצב שבו מזהים בעבוע עדין , ( בסביבות ה80 מעלות אבל לצורך שלנו כדאי למנוע מהמים לרתוח חזק בזמן הבישול ) משך הזמן הבישול נע בין 9-14 דקות תלוי בגודל הביצה ולאיזה מרקם אתם רוצים להגיע – תמיד אני ממליץ לעשות מעט ניסיונות.

 

שימו לבל צילום הבא החלמון יצא יפה, ללא  חישוק אפור סביב לו, אבל שימו לב לשקע – זה מראה לנו שהביצה לא הייתה טרייה מאד , היא כבר איבדה אחוז של מים . 

מקווה שזה עזר מעט, תודה שקראתם

מיכאל

להלן זמני בישול שונים של ביצה קשה שצילמתי במהלך שיעור

• 

• 

• 

• 

• 

להלן מספר תמונות שלי ובהם תוכלו לראות את צבע החלמון.

• 

• 

•