רטבים

טיפ הכוונה לטבח הצעיר :הסמכת רטבים – מעט סדר 

 

 

הפוסט הבא עוסק ברטבים שעוברים תהליך בישול וצמצום ולא ברטבים שהם במהותם אמולסיה כגון הולנדייז, ביארנייז וכו…

 

הדבר הראשון שאני רוצה להתייחס אליו הינו העובדה שצמצום רוטב לא נועד להסמיך רוטב – צמצום הוא תהליך שבו מרכיבים ונוזלים שונים מתרכזים יחד לנוזל שיהווה רוטב או מרק.

 

בתהליך הבישול נוצר מצב שבו מתרכבים המרכיבים האחד בשני – באמולסיה זה קורה כתוצאה מכוחו של החום – וחלק מהמרכיבים משחררים מולקולות שנותנות טעם וכו'..

 

חשוב להבין שטבח מנוסה מבין תהליך זה ויודע מתי ואיך להוסיף את המרכיבים.

 

יש רטבים שהמרכיבים שלהם נוספים בהדרגה, לדוגמא רוטב יין לבן, רוטב יין אדום, רוטב חמאה לבנה ועוד רבים.

לצורך המחשה הנה תהליך הכנת רוטב יין לבן:

 

  • היין נכנס ראשון יחד עם בצל השאלוט והוא מצטמצם עד למרקם של סירופ, וזהו למעשה בסיס הטעם.
  • אחריו נכנס החומץ שמהווה מרכיב של איזון.
  • אחריו נכנס ציר הדגים או העוף (ציר לבן) – הציר הנו למעשה גוף הרוטב, וגם הוא מצומצם בדרך כלל עד למרקם של סירופ – שוב לא תמיד, זה תלוי בטבח/שף. למעשה הציר והיין משלימים את בסיס הטעם ולוקחים אותו לכיוון ״ים״ – לדגים ומאכלי ים או עופות.
  • אחריו נכנסת לסיר השמנת שהיא למעשה המרכיב שאחראי למרקם/גוף הרוטב. גם השמנת מצטמצמת, ושוב – הצמצום הינו בעיקר כדי לתת טעם עמוק יותר ולהיפטר מהמים שמרכיבים את השמנת ולרכז את השומן ומרכיבי החלב המעשירים את הטעם ונותנים לרוטב מרקם קטיפתי.
  • בסוף התהליך מצטרפת החמאה – החמאה משחקת פה את תפקיד האיזון, ההסמכה ועידון הטעם והמרקם.

 

 

יש רטבים שהכנתם נעשית כשכל המרכיבים מוכנסים יחד לסיר ומצומצמים, כגון רוטב לימון בסגנון סיני או רטבים המורכבים ממסמיך ובסיס כגון רוטב הבשמל.

 

אז מהו בעצם תפקידה של ההסמכה? שמעתי לא פעם טבחים המדברים בגנות הסמכה, ונוקטים בגישה שההסמכה היא קיצור דרך ואני רוצה להבהיר שהסמכה איננה קיצור דרך. ההסמכה – כמו כל תהליך במטבח – עושה עבודה נפלאה אם משתמשים בה בדרך הנכונה. 

 

אז למה צריך הסמכה?

 

מצב נתון:

נניח שהכנתם רוטב יין אדום והטעמים התאזנו מהר יותר מהרגיל ולכן הרוטב עדיין מעט דליל. מה עושים? אם תצמצמו את הרוטב ברור שבשלב מסוים הוא יקבל את המרקם אליו אתם מייחלים – כל עוד הוא מכיל ציר – אבל יש סיכוי שהוא יאבד את האיזון שאליו הגעתם… ולכן הפתרון הנכון כאן הנו הסמכה. עכשיו נשאלת השאלה מהי ההסמכה המתאימה או הנכונה.

 

בעיקרון אפשר להסמיך כל רוטב וצריך רק לשים לב איך לעשות זאת, עם מה ולמה, ולאיזה תוצאה רוצים להגיע.

 

יש אין סוף וואריאציות ואנסה בהמשך להסביר/לתאר מצבים שונים שבהם חיברתי את ההסמכה שנראתה לי נכונה.

 

אילו הסמכות יש?

למען האמת אני לא מכיר את כולן, ואדבר רק על אלה שאני מכיר טוב ועובד או עבדתי איתן:

חומרים מסמיכים המכילים בדרך כלל עמילנים, גומי טבעי – אגאר מאצות, אלגינאט, קאריגינאן – או פחמימות ועוד…

 

רביכה קרה:

מדוע קמח ושומן? מהסיבה הפשוטה שהשומן עוטף את הגלוטן ומפריע לו להתגבש לגושים. השומן מאפשר לקמח להיטמע בקלות ברוטב, לפתח את הגלוטן ולהסמיך אותו.

רביכה קרה מורכבת מיחס שווה של חמאה וקמח המעורבבים לעיסה אחידה. רביכה זו מתאימה לסוגים רבים של רטבים ועושה עבודה יפה. חשוב לזכור שהוספת הרביכה נעשית לתוך נוזל הנמצא בטמפרטורת רתיחה – תוך כדי ערבוב במטרפה – ומומלץ להוסיפה בכמויות קטנות. חשוב שהרוטב ירתח בזמן ההסמכה ומומלץ לסנן אותו בסיום התהליך.

רביכה כזו אינה משנה את הטעם והקמח לא מורגש, אבל היא נוטה לשנות מעט את צבע הרוטב.

הערה: ניתן להחליף את החמאה בשמן מכל סוג. מניסיון אישי היחס במשקל הוא 1 שמן ל- 1.5 קמח. מערבבים אותם עד לקבלת מרקם חלק. הרביכה תהיה מעט רכה אבל היא עובדת מצוין.

 

רביכה חמה:

רביכה חמה היא רביכה שתהליך הכנתה מתבצע בחום, והיא מתחלקת ל 3 סוגים :

 

  • רביכה לבנה: חמאה מומסת שאליה מוסיפים קמח באותו יחס ומערבבים על אש נמוכה עד לקבלת מרקם בצקי – בדרך כלל רביכה זו נועדה להסמיך רטבים לבנים.

 

 

 

  • רביכה ״בלונדינית״: חמאה מומסת ומושחמת לצבע חום בהיר/אגוז ורק אז נוסף הקמח. הצבע המתקבל הינו צבע חום בהיר מאד ולכן הוא נקרא ״בלונדיני״. רביכה זו משמשת בדרך כלל לרטבים על בסיס חום, או כהסמכה לנוזלים שונים על בסיס צירים שונים. דוגמא קלאסית הנה ״בלונקט״ – נוזל ציר עוף או ציר עגל לבן שבתוכו מבושל בשר עגל ועוף – הנוזל המסונן עובר הסמכה עם רביכה ״בלונדינית״ והבשר חוזר לרוטב.

 

 

 

  • רביכה שחורה: זו רביכה על בסיס שמן – המגיע לטמפרטורה גבוהה יותר מהחמאה – וקמח. השמן שהגיע לטמפרטורה גבוהה מאפשר את חריכת הקמח עד לקבלת צבע חום כהה. רביכה זו כמעט נעלמה מהעולם, ובעבר שימשה להסמכת רטבים על בסיס ציר חום.

 

 אופן העבודה עם רביכה ״חמה״ זהה לעבודה עם רביכה קרה.

 

קורנפלור :

קורנפלור הוא עמילן המופק מתירס. אני אישית מאד מתחבר לחומר זה – הוא נגיש וקל לעבודה ולדעתי אם נעשה בו שימוש נכון הוא עושה את העבודה יפה – שוב, במינון עדין.

יש לדלל את החומר במים, להביא לרתיחה את הנוזל שרוצים להסמיך ובעזרת מטרפה לערבב פנימה את הקורנפלור, בעדינות, בזרם דק ובהדרגה. אחרי שתצברו ניסיון תצליחו להגיע למרקמים ממש יפים.

 

ארורוט (arrow root):

זהו מסמיך שנוצר משורש הניקרא – arrow root הוא נדיר בארץ, אבל מאד פופולרי בצרפת – זהו מסמיך נפלא וצורת העבודה אתו היא בדיוק כמו עם הקורנפלור, אבל התוצאה מעט יותר מעודנת.

ה"ארורוט" הוא אחד מהמסמיכים שאני אישית הכי אוהב. למי שמעוניין לרכוש אותו להלן קישור לרכישה מאמזון.

 

קמח תפוח אדמה/ קמח טפיוקה:

זהה לקורנפלור רק מעט יותר צמיגי.

 

קמח טאפיוקה: 

אני אישית כמעט לא משתמש בקמח טאפיוקה, אבל הוא מסמיך יפה. יש מי שטוענים שהוא מתנהג מעט מוזר בהרתחה ארוכה, והדרך לעבוד אתו היא אחרי דילולו במים והוספתו לרוטב הרותח.

 

קמח אורז:

זהו מסמיך נהדר, צריך לדללו במים או להכין ממנו רביכה חמה ולהוסיף לרוטב בהדרגה עד אשר מסמיך.

 

פניני טאפיוקה:

אני אוהב מאד לעבוד איתן מפני שהן נראות מאד יפה ברוטב, ראו תמונה מצורפת. אני מבשל אותן במים רותחים עד שהן שקופות עם נקודה קטנה לבנה קטנה במרכז, ואז שוטף היטב במים קרים ומוסיף אותן בעזרת מטרפה לרוטב שאני רוצה להסמיך, בעדינות.

 

כמו הארורוט גם הטאפיוקה היא אחד המסמיכים שאני אישית הכי אוהב, למי שמעוניין לרכוש אותו להלן קישור לרכישה מאמזון  .

 

קסאנטן (גומי) Xanthan Gum:

זהו חומר נפלא שהתגלה בשנות ה60 בארה״ב, ואני חושב שכדאי לקרוא על אודותיו ועל הדרכים לשימוש בו. כמות קטנה של חומר זה מייצבת ומסמיכה ללא טעם לוואי כלשהו, וקל מאד לעבוד אתו.

גם החומר הזה מגיע באבקה ויש לו יתרון גדול בכך שהוא אינו מכיל גלוטן. בקישור ששמתי למעלה תוכלו לקרוא על האופן השימוש בו.

ניתן להוסיפו בכל טמפרטורה, והחיבור הטוב ביותר הוא בעזרת בלנדר. גם מטרפה עושה עבודה טובה, והתוצאה מיידית.

למי שרוצה לעבוד עם חומר זה הקישור למעלה עונה על כל השאלות.

 

ירק מבושל – כמו תפוח אדמה או שעועית לבנה.

מחית תפוח אדמה או שעועית לבנה הם מסמיכים טובים, אבל יש לשים לב לכך שהם גם משנים טעם, ולכן ניתן להוסיף אותם בעיקר למרקים. יש להם נטייה לשקוע ולהישרף בתחתית הסיר, ולכן יש צורך בערבוב תמידי.

 

דם: 

דם הוא מסמיך נפלא אבל הוא מתאים בעיקר לרטבים המלווים בשר ציד ו/או רטבים על בסיס ציר חום. צריך להיזהר עם ההסמכה שלו כי בטמפרטורה גבוהה – מעל כ-63 מעלות – הוא מתקרש ומקבל מרקם מגורען, ולכן מומלץ לערבב אותו עם חמאה במעבד מזון ולהוסיף לרוטב בהדרגה.

 

לחם על צורותיו:

צורת הסמכה זו כבר כמעט לא נפוצה אבל כדאי להכירה: הרעיון הינו הוספת לחם שהושרה בנוזל – מים, או ציר או חלב שאותו מוסיפים לרוטב שאותו רוצים להסמיך – והנוזל המוסמך חייב להגיע לנקודת רתיחה, בדרך כלל זה מתאים למרקים ולרטבים מוקרמים.

אפשר גם להוסיף פירורי לחם כמסמיך, אבל אז המרקם הופך למחוספס. אפשר גם להכין תערובת של פירורי לחם וחמאה במעבד מזון ולהוסיף לנוזל, בדומה לרביכה הקרה.

 

 

פקטין :

זהו מסמיך המופק מפירות ומוכר כמסמיך לריבות, אבל ניתן גם להסמיך בו גם רטבים שונים.

בשוק נמצאים שני סוגים: הפקטין הרגיל (high-methoxyl pectin, also known as dry-regular pectin) ופקטין ללא סוכר (low-methoxyl pectin, also known as no-sugar pectin).

הפקטין השכיח בשוק הוא פקטין הפירות הרגיל שאין צורך בכמות גדולה להסמכה – החיסרון הנו שהוא עובד טוב יותר עם חלב ולכן אם ברוטב אין מרכיב חלבי מומלץ להוסיף כמות קטנה של חלב.

ההסמכה עם פקטין נעשית ממש כשהרוטב מוכן תוך כדי הוספתו בנקודת רתיחה בעזרת מטרפה. כשהרוטב בטמפרטורה של כ- 70 מתקבל מרקם אידיאלי.

 

חלמון:

בשפה המקצועית נקרא ״ליאזון״ – הרעיון הוא לערבב חלמון במעט שמנת ולהוסיפו בעזרת מטרפה רק לפני הגשה, ובטמפרטורה שאינה עולה על 65 מעלות. הוא מתאים בעיקר לרטבים ״לבנים״, וגם מוסיף לרוטב טעם נהדר של חלמון.

 

גלאס/דמי גלאס:

מוצאו של ה"גלאס" – בצרפתית glace de viande – הוא מציר חום שצומצם לרמה של מקפא (ג'לי) יציב. בדרך כלל זהו ציר על בסיס עצמות עגל שצומצם כך שכאשר הוא מתקרר הוא מתקרש למרקם של ג'לי יציב.

 

הגלאס הוא מרכיב מאד חשוב במה שניקרא ״רטבי מחבת״, כלומר רטבים שבהם המשקעים הנוצרים לאחר צריבת בשר או ירקות בתחתית המחבת הם המהווים את הבסיס לטעם הרוטב.

תפקיד הגלאס הנו לחבר אותם יחד במחבת למרקם של רוטב – זוהי טכניקה נפלאה שבעבר יחסו לה הרבה משמעות וחשיבות, ובמסעדות העילית היה תפקיד של ״שף רטבים״ שקיבל לידיו מחבתות ממחלקת הגריל שעליהן נצרבו הבשרים. במחבתות אלה יצר "שף הרטבים" את הרוטב והעבירו לשף שסיים את המנה. 

 

הערה: לא ציינתי פה כמויות של המסמיכים מפני שאני עובד תמיד לפי הרגשת המרקם בזמן ההכנה, ולכן החומר נוסף בהדרגה עד לקבלת המרקם הרצוי.

ולבטח יש עוד מסמיכים רבים שאינני מכיר או שכחתי…

 

להלן קישור למאמר קצר שכתבתי על הנושא "מרקם  של רטבים ״ Nape״

 

לפניכם תמונות של מנות שהכנתי במרוצת השנים שרציתי שימחישו לכם רוטב ״שיושב טוב על הצלחת״.

 

להלן קישור לסרטון נפלא של אדם רגוסה Adam Ragusea על הסמכות 

תודה לרחל גרא על עזרה בעריכה והגהה ולכם תודה שקראתם

מיכאל

 

25 תגובות על ״טיפ הכוונה לטבח הצעיר :הסמכת רטבים – מעט סדר ״

  1. מיכאל שלום,
    רק התחלתי לקרוא את הפוסטים שלך, ואני רוצה להגיד שאף פעם לא ראיתי מידע כזה שמועבר באינטרנט בצורה כל כך טובה.

    שאלה קטנה, בהרבה מתכונים ורטבים אני רואה שצריך חמאה.
    מבחינת כשרות זה בעייתי לי בשר וחלב.
    השאלה אם יש תחליף כלשהוא לחמאה?

    תודה רבה,
    ישראל

    1. שלום ישראל קודם כל מרגש לקרוא את התגובה שלך, להלן תשובתי, אם שמת לב הבלוג מתייחס יותר לגישות ושיטות פחות מתכונים, ולמה זה חשוב? מהסיבה שפעם שמבינים שיטה אפשר להחליף מרכיבים שונים וליצור. הגישה שלי בחיים היא לא למצוא תחליפים לדוגמא: אני אישית לא אוהב מרגרינה ולכן אם הרוטב הוא על בסיס, חמאה ואין אפשרות להחליף אותה (למי ששומר כשרות) אז אני מציע לעשות רטבים אחרים מאחר ויש היום כל כך הרבה ידע וטכניקות. אשמח מאד להסביר בשיחת טלפון יהיה לי הרבה יותר קל להסביר 0544446323. בברכה ושוב תודה מיכאל

    1. שלום יוסי קודם כל תודה שפנית אליי הכבוד הוא כולו שלי. לגבי השאלה שלך בהנחה שעשית הכל נכון לפי המתכון והבאת אותו לרתיחה ועדיין הוא דליל האפשרות היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא שלא בישלת אותו מספיק, אם הרוטב מאד מאד דליל ואחרי הרתחה נוספת עדיין דליל בשבלך כנראה שאין מספיק חומר מסמיך ואז פשוט יש להכין רביכה מחדש בנפרד להביא את הרוטב שברשותך לרתיחה ולהוסיף לא בהדרכה כמות קטנה של רביכה ולהביא לרתיחה לבדוק במידה ועדיין דליל אז, להוסיף עוד קצת רביכה וכו.. לא יודע אם יצא לראות יש, לי מאמר שעוסק בהסמכת רטבים
      https://michaelkatz1.com/?s=הסמכת+רטבים+
      במידה ועדיין יש, לך בעיה אשמח לעזור. שבת שלום

  2. בוקר טוב מאסטרו.
    חברי הטוב ניר התנחל אצלי אתמול למשך שעתיים ובגבור עליו הרעב נאלצתי להיפרד ממנת צלי
    בקר מרופדת ביין אדום .
    תוך כדי לעיסה פראית הודיע לי השייגץ (ניר צעיר ממני ב27 שנים ) כי הרוטב שנוצר הינו טעים למדי
    אך מיימי משהו ועלי לשקול אופציות שתגרומנה להסמכתו לקראת הסיר הבא…
    בבושת פנים הודיתי באשמה ולהגנתי טענתי כי בשלב הזה בו היין כבר נחת במעמקי הסיר כל שיכולתי
    לעשות הוא להניח לצלי לשכב בתנור פרק זמן נוסף על ארבע השעות שייעדתי לו דבר שהיה עלול
    לגרום תוצאות לא רצויות.
    הקיצור..ניר סיים לאכול ..לקח לגימת סודה גיהק וחזר לחיק אשתו.
    הבוקר כדרכי בקודש התחברתי למרשתת והוריתי לגוגל בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי עליו
    להתרכז במציאת תוצאות העוסקות בהסמכת רטבים וכך נסללה דרכי לכאן.
    אני צופה בתכניות אוכל רבות ויודע שנגמרה התקופה בה אנשים זרקו לסיר כל מיני "פרודוקטים"
    וההמונים המשולהבים הכתירו אותם בתואר "שף "
    בעולם הגדול נהוג להסביר מה מקור המאכל ..היכן ניתן לרכוש את מרכיביו..איך להכין אותו ומה
    גורמת כל פעולה לתבשיל ההולך ונבנה לנגד עינינו.ירידה לפרטי פרטים של תהליך זה או אחר בלווית
    הסברים על מאפייני חומר הגלם גורמת לי קורת רוח רבה והערכה עמוקה לאותו שף המביא דברים
    בשם אומרם.לצערי הרב תוכניות האוכל הישראליות משופעות באנשים שכישוריהם הוורבאלים הינם
    על סף העילגות. אשר על כן הנקל לתאר את שמחתי כשקראתי את הסבריך בליווי פירוט מה מקורם.
    תודה לך על ההנאה שנגרמה לי בבוקר זה ואם תוכל להציע לי פתרון כיצד עלי להסמיך רוטב לאחר
    שטעיתי והוספתי כמות גדולה מדי של יין לצלי אשמח שבעתיים.
    שלך
    מעריך ומכבד
    צחי

    1. צחי יקר אין לך מושג כמה אושר גרמתי לי בדבריך, שמח שעזרתי וכל שאלה אשמח לעמוד לרשותך. אני מודה שתמיד רציתי להגיע לטלוויזיה ולא בכדי להיות מפורסם אלה לשתף את במעט שיש לי עם יותר אנשים אבל לא הצלחתי לחדור למדיה זו. בברכת המשך יום מקסים ושוב תודה. מיכאל

      1. שלום רב, אני מנסה לפתח סירופ מלבי מופחת סוכר ולכן ניסיתי הסמכה בפקטין פירות אולם קיבלתי טעם לוואי שאינו לטעמי (מריר הדרי, פחות מתאים למטרה זו). האם יש לך רעיונות נוספים? אשמח לתשובתך, רב תודות, רביד

      2. שלום רביד אני מציע שתיצור קשר עם יאיר פיינברג ,ליאיר יש מספר מסמיכים טובים כגון קסנטאן ועוד … יש לו גם את הידע בנושא זה .הנה המספר שלו 050-6907100
        היתרון בקסנטאן שהוא מסמיך גם בטמפרטורה קרה ואין לו טעם לוואי . מקווה שהצלחתי לעזור . בברכת שבת שלום מיכאל

  3. וואוו שף תודה רבה גם על המידע וגם על ההשקעה. תודה רבה לך וכל הכבוד ☺

השאר תגובה