חודש: יולי 2015

שהתחלתי ללמד בבית הספר הקורדון בלו בלונדון – לפעמים היה לי הרושם שאני יותר תלמיד מכל תלמיד אחר,  הרבה מהחומר שהיה עלינו ללמד את התלמידים בתור מורה לא תמיד הכרתי והייתי חייב לעשות שיעורי בית.

דרך אותם מנות גיליתי עולמות חדשים ,סיפורים מרתקים על שפים גדולים שלמעשה הניחו את היסודות למטבח המודרני שלצערי הרבה כיום מקבלים כמובן מאליו – באחד השיעורים לומדים להכין מנה בשם" שארטרוז" (מילה צרפתית שמתארת צבע ירוק / צהוב זוהר).

בדרך כלל שתלמידים הגיעו לשיעור זה התלהבותם היתה בריצפה מאחר שמדובר במנה ״עתיקה״ מאד – אבל אחרי שהבינו שמאוחרי המנה התגלתה אחת מהדמויות החשובות בעולם הקולינרי – השף אנטונין קארם כל השיעור קיבל משמעות אחרת.

מארי אנטואן קארם נירשם בהיסטוריה כהשף ה״סלב הראשון״  ומהווה עוד דוגמא למיצאות שמלווה שפים רבים בעולם אפילו עד ימינו שזהו מקצוע שגם מהווה קרש קפיצה ממעמד נמוך למעמד גבוה יותר.- (מי שמעוניין ימצא חומר רב באינטרנט שיספר על חייו הנה קישור- מארי אנטואן קארם.

הסיבה שבחרתי להעלות את הפוסט  הזה היא מסיבה אחת, דרכה גיליתי שכמעט מאוחרי כל מנה גדולה ישנה אישיות גדולה, מחשבה, סיפור חיים והרבה היגיון, אפשר לקבל הרבה השראה ממנה שאנחנו טועמים או רואים לא בהכרח אנחנו חייבים לאהוב אותה או להסכים איתה אבל ההבנה מה מאוחרי עוזר מאד בהתפתחות שלנו במטבח.

קודם כל מעט על ראיית ותפיסת העולם של אנטואן קארם – אנטואן היה איש של עניין מעבר לטעם האוכל מראה ,ומרקם הוא יחס חשיבות רבה מאד לאסטיטקה סביבתית, כאשר זה בא לידי ביטוי בסידור חדר האוכל, שולחנות הגשה, תצוגת האוכל וכו…

אהבתו לארכיטקטורה השפיע מאוד על העבודה שלו הן על הצלחת והן על סידורי ההגשה ,הוא גם בנה את המנות שלו בהשראת הארכיטקטורה ודוגמה מצוינת לזה היא אחת ממנות הדגל המפורסמות שלו "השאטרוז" .

שימו לב גם במנות מה1970 וגם כאלה שהרכבתי ,המעטפת מזכירה בניית קירות,עיצובים בעץ וכו…

השפעתו של קארם על שפים רבים היא אדירה ,שימו לב  אם זה רוקה מספרד , דן ברבר,אריק ריפרט אלן דוקס  ועוד רבים מוצאים השראה רבה בעולם שמסביב ומסבירים את השפעתו על האוכל שלהם אם זה השפעת הטבע, אדמה וכו…

על המנה:

למעשה מדובר במנה המורכבת ממעטפת ירקות אשר עוטפת שלל מרקמים וטעמים, כל התמונות שמצורפות בפוסט זה הנם של אותו מתכון אומנם הן בנויות מעט אחרת במראה החיצוני.

הרכב ה"שאטרוז" מעטפת: ירוקת חלוטים -שמסודרים על דפנות הכלי ולמעשה מודבקים בעזרת מוס עוף בשפה המקצועית נקרא "מוסלין" ובעיקרון מורכב מבשר עוף , שמנת חלבונים מלח ופלפל קאיין.

פנים ה"שאטרוז" ממולא : בשר יונים צלויות כרוב צלוי או יותר נכון במילה המקצועית – Braised הכווה לכרוב שעובר בישול עם מעט נוזל בטמפרטורה נמוכה בדרך כלל בתנור- בדרך כלל עם הכרוב מתבשל גם בייקון שנותן הרבה טעם ונקניקים שונים לרבות מבשר החזיר ועתירי שומן .

בזמן הבישול הכרוב מכוסה ביריעות של שומן חזיר – כך גם לימדנו בקורדון בלו ליריע זו קוראים ״קרפינט״ היא למעסה רקימה עדינה מאיזור הריאות, היא נמצאת בכל חיה רק שמהחזיר היא עדינה במיוחד.

סיום בישול המנה: אחרי שממלאים את מעטפת הירקות והמוס, כל הכלי עצמו ניכנס לבישול בבאן מארי (ב150) בעיקר כדי לבשל את המוס שיחזיק את המעטפת. המנה הייתה מוגשת למרכז שולחן אבירים באירועים בשולחן המלך באנגליה חם או קר.

מעט על התמונות: תמונות 1 ו2 הנם מהספר "המטבח הגבוה של צרפת ” מהסידרת טיים לייף מהדורה 1970  הספר ניתן לי במתנה מהשף הראשון שהייתי אצלו – אטיליו באסו ב1992 הוא רצה להחדיר בי ולהטמיע בי את ההבנה ששום דבר לא מובן מאליו ויש מאוחרי העולם הזה בסיס והיסטוריה.

            

 תמונות 3 ו4 מנות שאני הכנתי בשתי הדגמות שונות בבית הספר מול תלמידים את (התמונות קיבלתי מתנה מהתלמידים.)

תמונות 5 עד 12 הנם של כיתה המעשית של תלמידי מגמת העל – למעשה כל תלמיד היה צריך להכין אחד אישי, אנחנו החלטנו לעשות אחד גדול 3 שעות עבודה של 8 אנשים שחושבים על זה 24 שעות עבודת אדם זה שם קצת פרספקטיבה כמה עובדים ושעות עבודה השקיעה אנטואן באירועים ודרך אגב הגברת שהצטרפה אלינו  היא מיס גריי מנהלת בית הספר בזמן שהצילום נלקח.

 

 

תודה שקראתם

מיכאל

 

מכתב פתוח לטבחים צעירים ( בגיל , בניסיון ובנפש)

ששואלים אותי למה חזרתי ארצה אני רוצה להאמין שהתשובה שאני נותן היא הכי אמיתית והיא מעבר לאהבה שלי לארצינו ( עם כל הבעיות שיש פה בארץ ) , ואני מודה שרציתי להשפיע על הענף דרך דור צעיר שרוצה ללמוד ולהתקדם .

המציאות היא לא ורודה מעט מאד אנשים נכנסים לענף , ועוד פחות נשארים בענף ,בחוץ הכל ניראה זוהר אבל המציאות קצת פחות .

אני מנצל פה את הבמה לפנות אליכם הדור הצעיר – הן בניסיון , הן בגיל והן ותק בענף אם תוכלו לשתף כאן בפומבי או אותי בפרטי באילו בעיות אתם נתקלים וחושבים שהענף צריך לעשות על מנת שלכם הדור הצעיר יהיה רצון להישאר .

 אני מניח שהרבה ממה שתגידו ידוע אבל חשוב שתהיה פה אוזן קשבת .

הענף במצב עגום – טבחים אין , מנהלים טובים חסר …

אני מודה שאין לי עדיין מושג מה אני אעשה עם התגובות יגיעו אם בכלל אבל אולי זה יביא איתו רוח של שינוי כלשהו וזה תהליך לא קל .

מראש אני מבקש מי שיכתוב או יגיב נא לשמור על דרך ארץ , להימנע מפוליטיקות ואינטריגות השמצות וכו, המטרה היא זה לתת אוזן קשבת לכם , אנשי המקצוע הצעירים שבלעדיכם קולגות שלי ואנוכי לא משנה כמה שנהיה טובים לא נוכל להצעיד את הענף קדימה ולהתקדם.

תודה מראש על תשומת ותודה שקראתם

מיכאל

ממש חסר לי הכתיבה פה,  ומתנצל על שלא מצליח להגיע לכתוב בתדירות שאני מייחל לה,  רבים שואלים אותי אם הכל בסדר – התשובה היא כן הכל ניפלא רק לצערי יש ביום רק 24 שעות .

אז ככה גנבתי כמה דקות להמשיך את נושא ״הביצים על הקצה המזלג ״והפעם ביצים עלומות מוצר שמאד תפס בארץ והפך לאחד הפרודוקטים האהובים על הקהל .

בפוסט הקודם דיברנו על מספר נקודות שנכונות לגבי בישול ביצים והנה תזכורת שרלוונטיות לנו כאן:

• כמה שטמפרטורת הבישול נמוכה יותר חלבון הביצה מקבל מרקם רך יותר.

• החלבון מתקרש בסביבות ה63 מעלות החלמון ב67-69 מעלות .

ואת שאר הדברים תוכלו לקרוא בקישור הבא.

ביצים על קצה המזלג – ביצה קשה.

״ביצה עלומה ״ הנה צורה שמאד אהובה על הקהל , יש כמה וכמה שיטות להכין , אני עדיין הכי אוהב את השיטה הקלאסית ועליה תיכף הפרט .

להלן מספר דרכים ידועות לי להכנת הביצה עלומה ואני מתחיל בזו שאני הכי מתחר אליה :

שליקה במים עם חומץ :

אישית אני שם כ1/3 חומץ ליחס המים  ( החומץ לא פוגע בטעם ) לרוב אנשים שמים כף אחת , כמו כן אני משתמש בסיר גבוה – כמה שהסיר גבוה יותר הביצה ״שוקעת״ ומקבלת צורת טיפה יפה . כמה שהביצה טרייה יותר זה מצליח בקלות יותר ויש צורך לפחות חומץ במים, כמו כן אם הביצה לא טרייה זה משימה כמעט בלתי אפשרית אפילו עם יש במים הרבה חומץ , חשוב לציין שכמות חומץ גדולה עוזרת מאד אם הביצים לא במיטבם .

החומץ עוזר לזרז את תהליך התקרשות החלמון במגע שלו עם המים וזה מאפשר ל״ להשחיל ״ את הביצה למים חמים כ80-85 מעלות בלי שהחלבון ״ מתפזר ״.

השיטה הזו של שליקה במים עם חומץ היא השיטה האהובה עלי מאחר ואני אוהב את הטקסטורה והמראה שהחלבון מקבל ושנוצרת כתוצאה למגע הישיר עם המים .

זמן הבישול הוא כ3 דקות ( אבל לא להיתפס לזמן – חשוב לבדוק כל ביצה בזמן שמוציאים אותה מהמים )ושוב חשוב שהמים לא ירתחו – בישול במים רותחים יגרום לחלבון קשה ובמרקם של גומי.

הטכניקה :

הרעיון הוא לשפוך או יותר נכון להשחיל  את הביצה לתוך סיר עם מים חמים בצורה מבוקרת שהחלמון ״ נכנס לחלבון ״ יש המעדיפים לשבור את הביצה ישר למים, ויש כמוני שמעדיפים לשים בכלי קיבול ולשפוך למים – חשוב! כלי הקיבול שתשתמשו בו חייב להיות לא עמוק מידי ולא רחב מידי מאחר וזה יכול לגרום לחלמון לברוח . ספל של "קפה הפוך" קטן כמו שיש בכל מסעדה הנו אידאלי.

להלן  סרטון קצר שצולם במטבח ,שמראה השחלת הביצה למים

היתרונות וחסרונות לשיטה זו:

יתרונות :

אישית- אוהב את המרקם

ניתן להחליף את המים ביין אדום או להוסיף למים טעמים שנדבקים לביצה כגון כורכום וכו…

לגבי השיטה שיטה שמחייבת לשים לב למספר דברים :

טמפרטורה / התנהגות המים

אופן השחלת הביצה למים

במידה ומבשלים כמה ביצים בבת אחת ( אני עושה כ30 בכל אצוה ) זה מחייב מעט מהירות וניסיון שנצבר.

צריך לשים לב בזמן בדיקת הביצה במים לא לפצוע אותה מאחר ועד שהחלבון מתקרש מספיק – הביצה עדינה מאד.

כאשר הביצה מוכנה היא ישר מועברת למי קרח לצורך הפסקת הבישול , בדיקה נוספת במגע שהיא הכן רכה קיזוז הזנב ואיכסון המים עם מעט מלח – הביצה נשמרת נהדר עד 5 ימים במים – שימון לב כמה השיטה נוחה היא מאפשרת לי לאכסן ביצים שכל אחת עברה בדיקה ומוכנה להגשה הן כעלומה , הן כעלומה מטוגנת כמו שתראו בתמונות ועוד…

הערה: במידה ויש מעט קושי בהכנת הביצים ניתן להוסיף מעט יותר חומץ למים או לשים את הביצים במי קרח כ10 דקות – פעולה זו מקשה מעט את החלבון ומונעת ממנו ״לברוח״ מהר במים.

אידוי ״ בתנור 

שיטה זה מאד פופולרית בבתי מלון וכיום גם אצל הטבחים החובבים הרעיון הוא מאד פשוט , שוברים את הביצים לכלי קמור , בדרך כלל מסילקון או מתכת מצופה טפלון – הבישול נעשה בדקה וחצי בתנור אדים או תנור עם פונקציית אדים אז למעשה טמפרטורת הבישול הוא 100 מעלות אבל אין מגע ישיר כמו מים בחלבון .

כאשר מדובר בעבודה מהירה , כמויות ואחידות למטבחים כמו בבית מלון זו שיטה טובה מאד .

הערה : כיום יש תנורים שניתן לווסת את טמפרטורת האדים ( שילוב של לחצים בתא התנור ) ואז אפשר לאפות ביצה אלומה באדים בטמפרטורה נמוכה – התוצאה מרקם מאד עדין .

להלן תמונות מפעילות זו התמונות נלקחו מהאינטרנט מהבלוג של ״ גלוטן פרי בלונדי ״: ( gluten free blondi)

דרך נוספת לבישול בתנור אדים – כפי שמציע השף עתיר הניסיון שף מיקי ניר

מניחים ביצים שלמות בתבנית גסטרונום מחוררת.
מכניסים לקומביסטימר במצב אדים לחום של 63-64 מעלות למשך שעה ורבע.
מצננים.
כאשר רוצים להשתמש בביצים, מחממים את הביצים שלמות באדים 64 מעלות למשך 2 דקות.
שוברים את הביצה והנה לנו ביצה עלומה.
שיטה זו טובה כאשר רוצים להכין עשרות ביצים עלומות. כמו כן מדהים לשקשוקה – הביצים לא מתייבשות כאשר המחבת עומדת במזנון זמן מה.

בישול באמבטיה בטמפרטורה נמוכה (עם הקליפה) :

כל פעם שאני משוחח על ביצים עלומות שפים רבים מתגאים בפני שהם משתמשים בשיטה הבא – יש לה הרבה יתרונות היא מאד מדויקת , ומרקם הביצה מאד רך – עדיין אני אישית פחות אוהב את המרקם של ביצה עלומה שמבושלת בצורהזו – מה שנכון שכאשר מדובר במסעדות שרוצים תוצאה בטוחה וכמות גדולה של ביצים השיטה היא יוצאת מהכלל.

הרעיון הנו לבשל את הביצה בטמפרטורה מבוקרת בעזרת מכשיר שבישראל זכה לכינוי ״ראנר ״

להלן קישור לאחד המדריכים הטובים לבמכשיר בשיטה זו 

בעיקרון

הביצה מושחלת לשקית פלסטיק שנאטמת או יש כאלה שעושים ללא השקית אלה ישירות שמים באמבטיית המים משך זמן הבישול הנו כ40 דקות ב62.8 ל 63.5 מעלות באמבטיה, לאחר מכן הביצה עוברת צינון וקילוף – יש מלא חומר על הנושא באינטרנט כולל תמונות רבות.

הכנה בתנור ״ מיקרו גל״

שיטה נחמדה נוספת תוכלו לראות בסרטון הבא – זה נחמד לבישול ביתי אבל לא פרקטי למסעדה. ובכל זאת צריך למצוא את הכיול הנכון של המכשיר .אבל זה עובד

 קישור לסרטון 

להלן תמנות של מנות שהכנו במסעה כולם כוללות בתוכן ביצים עלומות בצורה זו או אחרת:

   

ואם ביצים מעניין אותכם אז להלן עוד מאמרים שעוסקים בביצים:

שימוש בביצים עלומות שלא הצילחו

ביצים קשות על קצה המזלג 

חביתה – מבחן ה60 שניות

תודה שקראתם ומקווה שזה עזר מעט.

מיכאל