בניית קריירה לטבח הישראלי ״האוניברסיטה״

המשותף לסטודנטים לרפואה , משפטים , הנדסה ובעצם כל תלמיד במכללה גבוהה או אוניברסיטה הינו:

הם משלמים שכר לימוד, הם נמצאים במסגרת הלימודים כמה שנים טובות , הם ישנים מעט, יש להם הרבה עבודות ומטלות לעשות מחוץ ללימודים, הם תחת ״לחץ תמידי ואתגרים אין סופיים״ ורובם גם צריכים לעבוד במקביל במלצרות כדי לשלם שכר לימוד ולהתקיים.

הטבח הישראלי בתחילת דרכו לרוב מאד מבולבל לא יודע כל כך מאיפה להתחיל ,מבחינת בתי ספר ההיצע קטן ולא תמיד יש באפשרותו לשלם את הלימודים, וגם אם כן, ברוב המקרים לוקח החלטה נכונה ולהיא להתחיל ישר לעבוד בענף – ופה אני רוצה לתת מעט מהראייה שלי והסתכלות מזווית אחרת.

טבחים צעירים / חדשים  שהחליטו שהם רוצים להכנס לתחום והחליטו להיכנס ישר לעבודה (אם במקביל ללימודי קולינריה או בבית ספר ) הנה מספר הצעות שיעזרו לכם לדעתי לעבור ולבנות לכם ״מסגרת לימודים״ נכונה ובריאה יותר.

קודם כל תתייחסו לתקופה זו בדיוק כמו שתלמיד באוניבריסטה מתייחס לבניית קריירה שלו , כמו שהוא בוחר ושואף להיכנס לאוניברסיטה הטובה ביותר כך גם אתם צריכים לחפש את ״המסגרת הכי טובה ״ שתקבל אותכם תמיד לשאוף גבוה – תמיד קל יותר לרדת מאשר להעלות.

בהרבה מקרים – יגידו לכם לא שאין לכם ניסיון- אז תציעו את עצמיכם לתקופת ״התלמדות״ כלשהי ללא תשלום ( לא תצאו פה פריירים, לא תצאו פה חלשים) – אולי לראש הישראלי זה נישמע הזוי , ונכון יש כאלה שינצלו את זה לרעה אבל… מקום טוב יקח אותכם ברצינות וירצה להשקיע בכם ,- שוב תחשבו על תלמיד באוניבריטה הוא משלם שכר לימוד אז תקופה קצרה תשלמו בזיעה.

אם וכאשר כבר התלחתם לעבוד – בתור טבחים צעירים – תתיחסו לתקופה זו כ״אוניברסיטה״ ולא ״עבודה״- תפיסה זו תמנע מכם הרבה מירמור ותיסכול שמתצבר במהרה , במקום שתתלוננו על השכר,תמיד תזכרו שתלמיד באוניברסיטה משלם כסף ועובד במקביל בתור מלצר, לשלם שכר דירה , אז אתם לומדים את רזי עבודת המסעדנות ומקבלים גם שכר שמאפשר להתקיים אולי על הקצה אבל מאפשר- בדיוק כמו הסטודנט באוניבסיטה.

תפנימו:

אתם לא באים ללמוד! לבשל וליצור צלחות יפות!

אתם באים ללמוד שיטה, דרך חיים, גישה, מערכת, דינמיקה , יחסים, צורות עבודוה, התנהלות במערכת, התנהלות מול חומרי גלם במצבים שונים , התנהלות מול אנשים- באים ללמוד מקצוע!

כמו שתלמיד באוניברסיטה מסכם, משנן, לומד – אמצו גישה זו : למרות העייפות שמצטברת , נהלו מחברת ( כמו תלמיד באוניברסיטה) סכמו יום, מנות שיטות חדשות, מנות חדשות שהיו, צירוף טעמים חדשים שטעמתם, בעיות שהיו , ואם כן איך נפתרו,  רשימת ציודים, סןג הציודים, ספקים.

זהו את הדמויות החזקות במטבח – אלא שמובילים , לא בהכרח השף תמיד יהיה נוכח , חקו אותם, נסו להיכנס לצורת החשיבה שלהם -לחשוב כמוהם , נסו ללמוד מהדברים הטובים והרעים שלהם.

סבלנות: גם אם עשיתם את אותו סלט 1000 פעם זה לא סיבה לרוץ קדימה – שם המשחק זה סבלנות עיקביות ואחידות. תפנימו שכמו שתלמיד באוניבריסטה עושה תואר ראשון ב 3-4 שנים גם אתם ולכן מראש תנסו לבנות מסלול מסודר וזה אומר רשימת מסעדות שבהם תרצו לבלות את אותם שנים , את התפיסה שאתם הולכים  ל״ אוניברסיטה״.

כמו שתלמיד באוניבריסטה משקיע בחומר לימוד נוסף כך גם אתם- תנסו בצורה קבועה לללכת למסעדות של הטובים ביותר כדי לראות, ללמוד, להבין- ואם אפשר להגיח לחו״ל במטרה לבקר במסעדות שנותנים את חותמם על הענף  אז בכלל ברכה- ביקור במסעדות רבות הן בארץ והן בעולם הוא לא פחות חשוב הוא חלק משלים לתהליך הלימוד.

יש אנשים שיעזרו- רוב השפים הם אנשים שרוצים ללמד ולעזור לכן תפנו אליהם ״נצלו״ אותם לרוב הם יהיו שם בשבלכם .

אני רוצה לסכם פוסט קצר זה בכמה ציטוטים מהספר של דניאל בולוד ( שף מאד מוערך בעולם אשר עיקר פעילותו בארה״ב – דניאל כתב ספר שניקרא ״ מכתבים לטבח הצעיר ושיצא ב2003) אספתי כמה ציטטוים מהספר  אבל פה אשתף רק באותם ציטוטים שאני חושב שיעזרו לטבח בתחילת דרכו להבין לאן הוא נכנס ( התרגום לא תמיד הכי מדוייק אבל המסר של דניאל עובר פה ברור) :

״אל תמהרו, תפנימו שזה לוקח 15 שנים להיות שף״

״המסעדות הטובות ביותר , מושכים לתוכם את הטובים ביותר – רוב הסיכויים שתלמדו יותר מהסו שף ודמויות מובילות במטבחים אילו ״

״תשקיעו בלימדת הבסיס – זה המפתח ״

״התפקיד שלנו ( הטבחים) זה לשרת״.

״ אתם תלמדו יותר מלקלף תפוח אדמה במסעדה מובילה , מאשר להכין לובסטר במסעדה בינונית״

אני מקווה שהמעט שנכתב כאן נותן פרספקטיבה מעט שונה ועוזר לעבור את הדרך היפה , אבל המפרכת בעולם המטבחים.

תודה שקראתם

מיכאל