את הילדות שלי עברתי בבית שאוכל היה נושא מאד מרכזי .
הארוחה תפסה מקום מרכזי מאד ואת רוב הארוחות בישל אבי .
לא משנה מה היה המצב הכלכלי בבית , הדגש היה חומרי גלם טריים ובאיכות הכי טובה שכסף יכול להביא ,דגים טריים , בשר טרי ונתחים טובים כמעט מכל סוג, חלקי פנים כבד כליות , הרבה ירקות מכל סוג , המון חמאה , יין גבינות איכות ועוד…
בזמנו שלימדתי בבית ספר בלונדון הדגש היה לספק לתלמידים את חומרי הגלם הטובים ביותר שיש בשוק , השיקולים היו ברורים כל מפגש של תלמיד עם חומר גלם בבית הספר היתה ברוב המקרים ההיכרות הראשונה של התלמיד עם חומר גלם טוב, והיה חשוב שתהיה לו (לתלמיד) נקודת ״0״ (אפס) שממנה יוכל התלמיד להשוות בעתיד ולהפנים מהו חומר גלם טוב , אז תמיד סופקו הדגים הכי טריים והכי יפים , צלעות כבש , ירקות וכו.. ויש לזה מחיר.
השאיפה של כל טבח ואיש מקצוע זה לעבוד יום יום עם חומרי הגלם הטובים ביותר – המציאות לצערי לא תמיד מאפשרת זאת מהרבה סיבות: תקציב , מלאי אצל הספק ,סוג ואופי הממסד שבו אנחנו מבשלים ( מסעדה, בית קפה , בית מלון כל אחד וסוגו והקהל היעד שלו ) ועוד…
אני תמיד טוען שחומר גלם טוב יכול ל״הציל״ טבח בינוני ( למרות שגם אותו אפשר לפספס ) אבל טבח טוב יכול בעזרת ניסיון , כשרון וידע גם להוציא מחומר גלם בינוני מנות נפלאות, ולכן אני מקדיש המון חשיבות לפיתוח טכניקות עבודה , הבנת טעמים ומרקמים עם טבחים שמסביבי, וזה כדי לתת להם כלים להתמודד עם חומרי גלם מסוגים שונים ורמות שונות.
טבחים צעירים – תלמדו להעריך חומרי גלם תכבדו אותם באשר הם, אם הם מהסוג ואיכות הטובה ביותר או מהסוג שלא זכו להשתייך לקבוצות הטובות – אבל עדיין בידיים טובות יזכו להפוך למוצר טוב ונכון .
אני משתף אותכם במעט תמונות מיום כיף עם אבא במטבח במטבח של הוריי , שם המשחק הוא חומרי גלם – ושיש חומרי גלם כאלה לא צריך יותר מקצת חמאה , מלח , פלפל ואולי יין.
תודה שקראתם
מיכאל
