עוגת גבינה, קהל שלא התחבר ולמה לפעמים עקשנות לא משתלמת.

להלן דוגמא למצב שקורה לא מעט , מצב שבו אנחנו מאמינים בצורת הגשה מסויימת /,או מנה והקהל לא מגיב לנו כמו שציפינו , אני הנסה להעביר את הסיטואציה בעזרת פוסט שעשיתי עם הקונדיטורית שרי ציבוטה שיחד עבדנו לפני שנתיים בקבוצת אדום הירושלמית שאני מאד מחובר אליה רגשית .

אחד הדברים שתמיד מפתיעים אותי מאוד, זה איך קהל מגיב למוצר שאותו אנחנו מוציאים מהמטבח – לפעמים "האני מאמין שלי" לא תמיד תואם את מה שהקהל אוהב.

בתמונה מספר 1 תראו איך אני הגשתי את עוגת הגבינה פרי יצירתה של הקונדיטורית שרי ציבוטה,בצורה שאני חשבתי שחווית האכילה תהיה הכי נכונה ומפנקת ( מבחינת טעמים ומרקמים גם שרי וגם אני הסכמנו שהמוצר נכון), הרעיון מאוחרי ההגשה היה שהשרבט יתערבב בקלות עם העוגה , כאשר העוגה מתערבבת יפה עם השרבט החוויה (שוב לדעתי האישית מוצלחת ביותר) – הקהל לא הגיב בהתלהבות לגישה זו.

מה עשינו ? שינינו את הצילחות – ושרי לקחה פיקוד ללא התערבות שלי – את התוצאות תיראו בתמונה 2 ו 3 כאשר המנה בגירסה של תמונה 3 נבחרה כגירסה סופית.

הצילחות החדש הביא לשיא מכירות של המוצר- שימו לב השינויים הם מינוריים ולא תמיד יש הסבר ראציונלי למה גירסה אחת עובדת ושניה לא , לפעמים זה בכלל לא הלקוח , לפעמים זה חיבור לא מוצלח בין איש המכירות ( מלצר) למוצר שעוצר את המכירה.

הלקח / מסקנה שאני רוצה להעביר הוא  לפעמים מה שניראה לנו או נתפס אצלינו כמוצר טוב ונכון שבו אנחנו מאמנים יכול גם לא לעבור את הלקוח   ,אבל שינויים קטנים יכולים להפוך מוצר כושל ( מבחינת מכירות ) למוצר מצליח.

לפעמים כדאי להקשיב ומניסיון שלי עם השנים למדתי להקשיב לטבחים שלית ללקוחות שבחרו  לשבת אצלי ו….לא פחות חשוב  למלצרים שבסופו של יום (כמה שקשה לשפים לקבל את זה) הם אלא שמוכרים , ממליצים ומטווחים בין המטב ללקוח.

תודה שקראתם

מיכאל

<a href="https://michaelkatz1.com/wp-content/uploads/2015/02/