הכוונה / טיפ לטבח הצעיר : חוט דק מפריד …

מאסטר

את הפוסט הבא העלתי מספר פעמים בנסיבות שונות, כתבתי אותו לפני יותר משנתיים אבל ממש היום לפני תחילת עונה חדשה של מאסטר שף (VIP) עלה אצלינו במטבח דיון בנושא תוכניות בישול הראליטי, ומאחר שלא מעט טבחים ואנשים  שואלים אותי מה דעתי על תוכניות הריאליטי, בעיקר של הבישול, חשבתי לנכון  'לשים דברים מעט  בפרופרוציה'.

תחילה: אני חושב שתוכניות הריאלטי אכן מספקות בידור מעולה. מי שמפיק, עורך ומעלה אותם לשידור עושה מלאכת מחשבת, ואני עומד מאחורי כל מילה. זה לא אומר שאני מסכים עם התוכניות האלה, אבל הן נותנות לקהל את מה שהוא מבקש, ועל זה אין הרבה מה להתווכח.

דוגמא קטנה רק כדי להבין עד כמה התופעה הושרשה: בביקור מטעם משרד התיירות באוסטרליה, המארחים שלי רצו לעשות לי ערב מיוחד ולקחו אותי למסעדה של אחד משופטי מאסטר שף האוסטרלי – אז זה לא רק פה.

אני לא רוצה להיות צבוע, אז אשתף אתכם בחלק ממחשבותיי –

אם היו קוראים לי למאסטר שף, להיות מאותם שפים שמציגים למשתתפים מנה כלשהי, התשובה היתה מייד כן, וזאת מכמה סיבות: אחת, אראה את כישוריי לקהל הרחב, וכמובן- הפרסום, דבר שתמיד עוזר, ואני לא מסתיר את זה.

להלן שלושה מקרים שקרו לי, שישימו מעט דברים בפרופורציה. חשוב לי מאוד לציין שאין לי שום דבר אישי נגד משתתפי התוכנית, נהפוך הוא – אני מעריך אותם מאד באשר הם, ואין להם שום קשר לתופעה, הם רק בורג קטן.

מקרה ראשון:

לפני כמה חודשים פנה אליי גוף ממלכתי, ואני מצטט את שיחת הטלפון שנחרטה בזיכרוני טוב טוב:

הנציגה: "צהריים טובים מיכאל, בתור שף 'ירושלמי' גדול ומוביל רציתי לשאול אם תרצה להשתתף בפרוייקט מאוד מיוחד ולהיות עוזר של עוד שף מאד גדול?"

אני: "קודם כל תודה רבה שחשבתם עליי, ושנית תודה על המחמאות והתארים. אפשר לדעת עם מי יהיה לי הכבוד לעבוד במחיצתו?"

הנציגה: "בוודאי, עם מר/ת x!"

אני: "סליחה, לא מכיר את מר/ת x. מאיזו מסעדה, מלון?"

הנציגה: "מיכאל איפה אתה חי? מר x!! ממשתתפי מאסטר שף"

אני: "שמעתי על התוכנית, לא ראיתי ולא עקבתי – אבל דליה אפשר לומר משהו 'off the record'?, אני חושב שזה לא כל כך נכון לתת כזה מעמד ליוצא תוכנית. יש לי רשימה ארוכה של שפים מהמובילים בענף (אולי לא כל כך ידועים לציבור) שכל החיים עובדים קשה מאד והזדמנות כזו יפה באמת תעשה להם את היום. אני לא בא אליכם בטענות, אני מבין את שיקול הרייטינג, אבל מאחר והגוף והפרוייקט שלכם חשובים לי, אשמח לשתף איתכם פעולה ולעזור אבל אני מרגיש שיש פה מעט טעם נפגם"

סוף הסיפור – הגעתי לפגישה והבנתי שכרגע זה לא הדבר הכי נכון לעשות ובאלגנטיות המשכתי הלאה בלי לפגוע באף אחד.

מקרה שני:

לפני כמה חודשים ראיתי בגוף נוסף שאני מאד מכבד ומעריך, שידוע בשיתוף פעולה עם טובי אנשי המקצוע, שברשימה שלו מופיע יוצא מאסטר שף. פניתי לאחד מאנשי ההנהלה ואמרתי לו שלדעתי יש בזה מעט טעם נפגם, מאחר וכל החבורה שמגיעה בנויה מאנשי מקצוע. כמו בכל תחום, חלקם טובים יותר חלקם פחות, אבל אני מכיר את רובם ויודע מאיפה הם באו, מה הם עושים ושזה המקצוע שלהם. היה לי ברור מה תהיה התשובה של הנציג – זה מביא קהל ואנחנו צריכים כסף. מה שיאמר לזכותו, ולזה לא שמתי לב, והוא האיר את עיניי, שהוא לא השתמש בתואר 'שף', אלא 'יוצא תוכנית מאסטר שף'. דרך אגב, בתוך תוכי ידעתי שהארגון צריך פרסום וכסף ואני מבין מאוד את שיקוליו. שוב- לא כעסתי, לא התרגזתי, רק רציתי לשים הכל בפרופורציה.

ומקרה שלישי:

התבקשתי לרתום את עצמי ולעזור בהפקת אירוע- יום כיף לקבוצה שהיה לי חשוב לתרום. יחד עם קולגות למקצוע אירגנו קבוצה של עשרה שפים שהתנדבו ליום הזה.

העבודה התחילה שבועות קודם לכן: גיוס אנשים, מפגשים עם המארגנים וכו'.

ביום האירוע יצאנו ב-05:30 בבוקר כדי להגיע בזמן, וב-8:30 הכל היה מוכן. ב-8:45 האנרגיות היו נהדרות, הקהל היה באקסטזה, ואז לפתע מכריז הכרז: 'גבירותי ורבותי, קבלו במחיאות כפיים סוערות את השופטים שלנו – את מר x ומרת x, יוצאי התוכנית מאסטר שף!'. הקהל הריע, דפק על השולחן ושאג מהתרגשות. אני מודה, ולא אסתיר מכם, הפעם הרגשתי צביטה בלב. אחרי דקה שכחתי ועברתי לסדר היום, והיה יום נפלא. והכי מעלה חיוך- שכמה ממשתתפי האירוע שאיתם עבדתי שאלו אותי למה אני לא הולך להתחרות בתוכנית ושכדאי לי כי אני טוב…

לסיכום-

חוקי המשחק השתנו. הקו המפריד בין שף מקצועי מהשורה הראשונה למשתתף תוכנית ריאלטי שמזוהה עם תדמית של שף הוא כבר דק מאוד, לפחות בעיני הצופים- וזה לא מהיום. באירופה זה כבר הרבה שנים ורוב ה'אשמה' למי שמחפש להאשים מישהו, מקורה בטלוויזיה האנגלית. לפני כמה שנים אמר מנכ"ל ה-BBC: "אין טלויזיה טובה, אבל באנגליה היא הכי פחות גרועה", והיא יצרה ורקחה את כל העולם של תוכניות אלו, ואני מרשה לעצמי לקרוא לו עולם מדהים כי זו תופעה מדהימה.

אישית, לא מזיז לי מי רוצה לקרוא לעצמו שף, מאסטר שף, וראיתי גם – מגה שף. מי שזה עושה לו את זה לי אין בעיה שיקרא לעצמו איך שהוא רוצה- כל אחד בסוף היום רוצה להתפרנס, לזכות להערכה מחבריו ומהסובבים אותו. בסוף היום- בלוף, באשר הוא יהיה, לא שורד הרבה זמן.

אז לכם טבחים הצעירים בגיל, ניסיון ונפש – תהנו מתוכניות הריאלטי, אבל להבדיל מהקהל הרחב, שלא רואה כמעט הבדל בין שף מקצועי ליוצאי/משתתפי תוכניות הראליטי – השתדלו כן לעשות את ההפרדה, הפנימו שאין קשר בין השניים, ושמרו שהקו הדק שכבר מפריד לא ייעלם.

תודה שקראתם,

מיכאל

אודות michaelkatz1

שמי מיכאל כץ טבח במקצועי מאז 1991-לא מעט תפקידים עברתי בחיי בינהם מורה בבית הספר ״ קורדון בלו ״ באנגליה שם גיליתי כמה אני אוהב ללמד ולכוון את הדור הצעיר.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על הכוונה / טיפ לטבח הצעיר : חוט דק מפריד …

  1. TFP הגיב:

    אני אמנם לא טבח (אני רק צעיר, וסביר להניח שלעולם לא אעבוד בענף המזון), אבל סיכמת בדיוק את מה שאני חושב על העניין הזה. זה שמישהו ניצח בתוכנית ריאליטי לא הופך אותו לאדם שלמד לבשל ולנהל מסעדה הרבה שנים, והעניין הזה הרבה פעמים מתפספס.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s